מי אמר שדייני בית הדין של ההתאחדות לכדורגל מתנכלים לבית"ר ירושלים? הדיינים החליטו להרחיק את הקבוצה מאירופה, והם ידעו למה. מי שגרם עוול והעניש את המועדון בצורה קשה מאוד היא אופ"א. ההחלטה של אופ"א לבטל את הרחקת בית"ר מאירופה עשתה עוול גדול למועדון, וסביר להניח שזו גם הייתה דעתם של 27,000 אוהדי הקבוצה בדרכם החוצה מטדי אחרי השער השלישי שבית"ר ספגה. מסתבר שאין מתנות חינם.
ברק אברמוב נלחם כמו נמר כדי לבטל את עונש ההרחקה מאירופה, השחקנים שלו הם אלה שהתעקשו להרחיק בעצמם את הקבוצה מאירופה. שני המשחקים מול פאוק סלוניקי שיקפו בדיוק את בית"ר ירושלים של העונה שעברה והם מרמזים, בדרך פלא, שאנחנו הולכים לראות העונה את אותו דבר מכל דבר. חוסר היציבות ממשחק למשחק. סליחה, ממחצית למחצית, חוסר משמעת משווע, שלא דבר על אחריות ומשחק אינטליגנטי. בקיצור, ובלי להעליב – השכונה, כך זה נראה, משתלטת שוב על בית"ר במגרש.
כדאי למי שרואה בתבוסה אתמול בטדי פספוס להעלים את התחושה הזו. לא מדובר בפספוס, גם לא בהחמצה גדולה, מדובר בדרך חיים של הקבוצה. יוסי אבוקסיס אמר בסיום המשחק כי הוא מקווה שבמשחק הזה הסתיימו כל הטעויות של בית"ר העונה. מסכן אבוקסיס. התסכול של מאמן בית"ר לא נובע רק מההדחה המשפילה, אבוקסיס מתוסכל מעומק הבעיות שיש לו בקבוצה.
אף אחד לא ציפה שבית"ר תעבור את פאוק סלוניקי, אבל כולם מצפים שבית"ר העונה תהיה קבוצה מרהיבה, חזקה, דומיננטית, כזו שתיתן פייט לגדולות, שתבטיח את מקומה בין 4 הראשונות. אבוקסיס פשוט הבין בסיום המשחק מול פאוק שיש לו עוד המון עבודה. אבוקסיס הוא מסוג המאמנים שהכי קל לזהות את הקבוצות שלו. הוא יודע להשאיר טביעות אצבע, הוא משאיר חותם בקבוצות אותן הוא מאמן, וזה מתחיל תמיד בשני דברים עיקריים: משחק הגנה משובח ומשמעת טקטית יוצאת דופן. עם שני הכלים האלה יצא אבוקסיס למלחמה בכל קבוצה שאימן, ואחרי תקוות גדולות שנבעו מהזכייה בגביע המדינה, אבוקסיס ראה בערב אחד איך הכל מתפוצץ לו בפנים.
מי שיצא מטדי בתחושת החמצה, פספוס, מעדיף להתעלם מהבעיות האמיתיות שיש לקבוצה. את אבוקסיס אי אפשר למרוח. היתרון אצלו שהוא גם לא מנסה למרוח אף אחד, בעיקר לא את עצמו. אבוקסיס יודע שאין לו קבוצה טובה. אין יציבות, אין כלים לצאת למלחמה (ביציעים יש). כדי שהשלום בין האוהדים לאברמוב יישאר גם בעונה הקרובה, הבעלים של בית"ר חייב להכניס את היד עמוק לכיס כדי לחזק את הקבוצה. כמו שזה נראה עכשיו, בית"ר היא קבוצה של מצבי רוח, קבוצה שאף פעם אי אפשר לדעת מה תקבל מהשחקנים שלה, ובסרט הזה אבוקסיס והאוהדים היו כבר בעונה שעברה.
בשנים האחרונות (לאור הנסיבות) עושה רושם שבית"ר ירושלים הפכה לבית תמחוי של השחקנים הישראלים. שחקנים שחלמו בעבר ששחקן של בית"ר יזרוק להם חולצה בסיום משחק הפכו פתאום לשחקנים של הקבוצה. במהלך כל הקיץ, במאבק שבית"ר ניהלה נגד הדיינים של בית הדין, טענו שהליגה חייבת את בית"ר. עכשיו בבית"ר חייבים להוכיח לנו שהם ראויים להיות בליגה. בליגה של הגדולות. כי בינתיים, על פי הטעויות וחוסר האחריות על המגרש, הם מתאימים לליגה למקומות עבודה.
הרבה סימני שאלה התעוררו סביב הפועל באר שבע אחרי התבוסה בטרנר נגד מכבי תל אביב בגביע הטוטו, הרבה יותר סימני שאלה נותרו באוויר אחרי שני המשחקים של הקבוצה מול פוניבז' הליטאית. המזל הגדול של אליניב ברדה הוא שהקבוצה שלו עמדה במבחן התוצאה ועלתה שלב בקונפרנס ליג.
אחרי שריקת הסיום של העונה שעברה, התחושה של רבים הייתה שהפועל באר שבע הולכת לזכות העונה בתואר האליפות. העזיבה של ברק בכר ושחקנים בכירים את מכבי חיפה, המינוי של מאמן צעיר וחסר נסיון בדמותו של מסאי דגו והעובדה שמכבי תל אביב נשארת עם קראנקה על הקווים, נתנה את התחושה והאמונה שברדה הולך לעשות היסטוריה ולזכות באליפות. גם העובדה שאלונה ברקת, שהבינה מהר את המשמעות מהאירועים במכבי חיפה ומכבי תל אביב, החליטה להשקיע הון עתק בשחקני רכש, גרמה לרבים להמר על באר שבע כמועמדת ודאית לזכייה בתואר האליפות.
אבל משהו השתבש לברדה במהלך הקיץ האחרון. יכול להיות שהוא וברקת מיהרו מאוד בקבלת ההחלטות בנוגע לשחרור שחקנים, מיהרו בנוגע לבחירה בשחקני הרכש, שלא לדבר על מכת הפציעות ממנה סובלת הקבוצה. וכך, מהר מאוד, אחרי שלושה משחקים בלבד, התהפכו התחושות. באר שבע כבר לא נחשבת לקבוצה הכי מפחידה בליגה, היא כבר לא המועמדת המובילה לזכייה באליפות, היא אולי גם חלשה יותר ממכבי חיפה.
אפשר להבין את התסכול של אוהדי באר שבע, לא את ההתנהגות. אחרי עונה מצויינת, אחרי שנהנו לראות את ההפגנות בקרית שלום נגד גולדהאר, אחרי שהאמינו שבמכבי חיפה עדיין לא יצאו מההלם מעזיבתם של ברק בכר, עומר אצילי ומוחמד אבו פאני, הם נכנסו להלם נוסף בעקבות מינויו התמוה של דגו למאמן. התחושה של ברדה, ברקת והאוהדים הייתה שהם צריכים לעשות רק ליטוש קטן בכמה עמדות בקבוצה כדי להתחיל במסע להחזרת האליפות לבירת הנגב.
מהתבוסה למכבי תל אביב, כך נראה, באר שבע עדיין לא יצאה, ולא ברור גם איך בדיוק תצא ממנה. המזל הגדול של ברדה הוא שבאר שבע עלתה שלב. הרבה יותר קל לתקן את הבעיות אחרי ניצחונות. הדרך והיכולת פחות חשובים, וברדה יודע כי הדרך להציל את העונה, להחזיר את הביטחון והשקט לשחקנים (ולעצמו) היא עם עלייה לשלב הבתים בקונפרנס ליג. שני המשחקים מול לבסקי סופיה בסיבוב הבא עשויים לפזר מעט את הערפל סביב פניה של הפועל באר שבע. לא רק התוצאה, גם, ואולי, הדרך, יפתרו לנו (לפחות חלקית) את סימני השאלה הרבים שיש בקבוצה של ברדה.
עד המינוי של רובי קין רבים חשבו שיש לבאר שבע יתרון משמעותי על מכבי חיפה ומכבי תל אביב על הקווים. היתרון הזה גם העניק לבאר שבע את התחושה שהיא הפייבוריטית לזכות באליפות. ברדה יצטרך להוכיח שגם אם היתרון נשחק מעט אחרי המהפכה האירית במכבי תל אביב, מסאי דגו לא יעקוף אותו כבר בתחילת הדרך.
עד לפני שבועות אחדים מכבי תל אביב הייתה מרוסקת. האוהדים פתחו במחאה נגד המאמן, הפגינו נגד גולדהאר ואיימו בחרם מנויים. השחקנים איבדו אמון במאמן והתפללו לשינוי. יענקל'ה שחר כנראה הבין שמכבי הולכת לאיבוד עונה נוספת ולקח הימור במינוי מאמן צעיר וחסר ניסיון במועדון שלו, אבל אז הגיעה הבשורה מקנדה ועימה המהפכה. מהפכה של ממש. במובן החיובי כמובן. מהפכה של תקווה.
מי היה מאמין שתוך ימים ספורים תהפוך מכבי תל אביב לקבוצה אימתנית, למועמדת מספר אחת לזכייה באליפות. וזה קרה, נזכיר (איך אפשר לשכוח), אחרי קבלת פנים צוננת מאוד של התקשורת לאגדת הכדורגל רובי קין. כולם התלהבו מהשם הגדול, אבל גם מיהרו לציין שאין לו ניסיון כמאמן, אין לו הישגים כמאמן, ואולי תהיה זו עוד נפילה של גולדהאר בבחירת מאמן זר.
אז זהו, שלא. רובי קין טרם ביצע (עדיין לפחות) מהפכה בסגל הקבוצה ולא הנחית כאן סוללה של כוכבים, אבל נראה שיש בו משהו. רובי קין הוכיח, לפחות בינתיים, שהוא בא מוכן למכבי, למד מהר מאוד את הקבוצה, הבין היטב את הבעיות מהן סבלה, והניצחון המדהים בבאר שבע סידר לו פתיחה חלומית ושינה לחלוטין את התמונה לעונה שלמה. כמו שזה נראה עכשיו, יש בעל בית על הקווים במכבי, יש איש מקצוע שאינו מנוסה במעמדים של מאבק האליפות, אבל אחד שמבין את העבודה, יודע היטב להתנהל, נכנס ללב של השחקנים והאוהדים, וגם התוצאות האירו לו פנים. ובגדול. ונראה גם בקלילות.
לא צריך לזלזל במכבי חיפה, גם לא בבאר שבע, אבל מכבי תל אביב בעידן רובי קין זו קבוצה אחרת לגמרי. קבוצה שנראית כבר עכשיו הכי מוכנה והכי בריאה לליגה. ולמכבי יש יתרון נוסף: יכול להיות שסבב האליפויות מתחיל מחדש. אחרי 3 אליפויות רצופות של מכבי, 3 של באר שבע ו-3 של חיפה, האליפות בדרך חזרה למכבי תל אביב.
