מיגל ויטור כבר חווה כמה מבצעים וסבבי לחימה מאז שהגיע לישראל ב-2016, אך גם הוא יודע כי אירועי ה-7 באוקטובר היו שונים מכל מה שהכיר. הבלם של הפועל באר שבע סיפר בפורטוגל על התחושות בעקבות אירועי השבועיים האחרונים ואמר: "עד עכשיו אני בשוק ממה שקרה. זה כואב מאוד לראות תמונות ודיווחים על מה שהתרחש כי יש לי חיבור עמוק למדינה. יש לי חברים ומכרים שאיבדו בני משפחה וקשה לשמוע את הסיפורים האלה.
שחקנה של נבחרת ישראל סיפר שהוא גר ביישוב המרוחק כרבע שעה מבאר שבע, וכי הוא לא התעורר מהאזעקות בשש וחצי בבוקר כמו מיליונים אחרים ברחבי המדינה: "באותה השבת קמתי בשמונה בבוקר כי היה אמור להיות לנו אימון בעשר. ראיתי הרבה הודעות בקבוצת הווטסאפ של הקבוצה, אף אחד לא הבין את גודל הטרגדיה בגלל חדירת המחבלים. האימון נדחה לאחר הצהריים, כי חשבו שעד אז הכל ייגמר".
עם זאת, האירוע המתגלגל ביישובי העוטף היה רחוק מלהסתיים, והבלם הבין כי מדובר באירוע חריג: "היו שלושה או ארבעה מבצעים בתקופה שלי בארץ, קצת התרגלתי לזה, אז לא הייתי בלחץ או בפאניקה. בהמשך הבוקר התחלנו להבין את גודל האירוע והתחלתי לפחד. המחבלים הגיעו ליישוב שנמצא 15-20 קילומטר מהבית שלי. לדעת שהם כל כך קרובים אליך גורם לך להסתכל אחרת על הסיטואציה".
"כל רעש שאתה שומע ברחוב גורם לך להיזהר. הפעם זו הרגשה שמעולם לא הייתה, דיברתי עם חבר והוא אמר לי להישאר בבית, לא האמנתי שנגיע למצב הזה", הודה הבלם, "המועדון נתן לזרים מיד לעזוב כי הם הבינו שהמצב לא ייפתר תוך כמה שעות או אפילו כמה ימים. אני נשארתי עוד יום מעבר לזרים בגלל משחקי הנבחרות שהיו מתוכננים. זו הייתה תקופה מאוד מלחיצה".
ויטור הסביר כמה מורכבים החיים עבור תושבי הדרום תחת הרקטות, ונזכר בדוגמא מתחילת דרכו בישראל: "אני זוכר שכאשר הגעתי לישראל בפעם הראשונה, לקחו אותי לבית שבו אגור ומיד הראו לי את הממ"ד. הסבירו לי שזה לרגעים שתהיה אזעקה. אמרו לי שהטילים בדרך כלל מיורטים, אבל ליתר ביטחון עלינו להיכנס לממ"ד ולסגור חלונות ודלתות. זה לא קורה הרבה, אבל האזעקה הראשונה הייתה טראומתית. קשה לחיות עם זה".
מה דעתך על הכתבה?