ביום שבת ה-7 באוקטובר, הפועל באר שבע הייתה אמורה לערוך אימון מסכם לקראת המשחק נגד מכבי חיפה. עוזרו של אליניב ברדה, דויד סמנייגו הספרדי, הלך לישון ערב לפני כן ובוודאי חשב על היריבה החזקה, אבל בשעות הבוקר המוקדמות הוא התעורר לקולן של האזעקות. עד מהרה הוא הבין כמו כולם את תמונת המצב בישובי עוטף עזה, שהיו נתונים תחת מתקפת טרור רצחנית של מחבלי חמאס.
סמנייגו המריא כבר באותו יום לטורקיה ומשם לספרד. היום הוא סיפר לתקשורת במולדתו על אותה שבת ארורה, על הפחד שלו ושל משפחתו.
סמנייגו סיפר: "התחלנו להתכתב בווטסאפ של הקבוצה. המשחקים בוטלו מהר מאוד ואז התחילו לעזור לנו לחפש טיסות. התקשרתי לשגרירות ספרד כדי לברר מהי הדרך הכי בטוחה לשוב הביתה, אבל הם אמרו לי שהם לא יודעים. בסביבות השעה 13:00 יצאנו מבאר שבע והיינו מפוחדים. כשאתה ברכב, אין לך מרחב מוגן ואתה לא יודע למה לצפות. מרוב לחץ התחלתי פשוט לצחקק".
סמנייגו המשיך: "בשדה התעופה היה כאוס. ילדים, משפחות, אנשים לחוצים. דחו המון טיסות. ביטלו לי טיסה אחת והמועדון ניסה לעזור לי למצוא חלופות. הייתה טיסה לקפריסין, אבל היא הייתה מלאה, אז מצאו לי טיסה לדובאי. המשפחה שלי פחדה שיחטפו או ירצחו אותי.
"בסו, שני שחקנים נוספים ואני ניגשנו לדלפק של הטיסה לאיסטנבול וביקשנו שיעלו אותנו עליה. הסברנו לה שאנחנו אנשים זרים ואנחנו חייבים להמריא. פתאום היו אזעקות בשדה התעופה והכאוס התגבר. הצלחנו לעלות לטיסה וחיכינו בדריכות עד שהמטוס המריא".
גם מיגל ויטור נשאל במולדתו פוהרטוגל על רגעי החרדה, וסיפר: "כל הזרים שרצו לעזוב קיבלו אישור, אני זומנתי לנבחרת ישראל אז חיכיתי עוד יום, אבל אז ההתאחדות שחררה אותי. יש לי חבר שבדי (כריסטופר פטרסון), ששמע אזעקה בשדה התעופה וכולם התחילו להיכנס לפאניקה, הוא איבד לרגע את שני הילדים שלו בנמל התעופה בגלל כל הטירוף".
כשנשאל מתי הליגה תתחדש השיב: "אמרו לנו ב-25 בנובמבר, אבל אף אחד לא מאמין שהמצב ייפתר עד אז. הראש לא עסוק בכדורגל כרגע. יש לי חיבור חזק מאוד לישראל, יש לי חברים שאיבדו בני משפחה וחברים. אלה ימים קשים מאוד. דיברתי עם אמא שהבן שלה נטחף, אנחנו מנסים להעביר מסרים מנחמים, אבל כשסיימתי את השיחה היו לי דמעות בעיניים".
על חלום יורו 2024 אמר: "אנחנו במאבק, אם נצליח זה יהיה אושר ענק עבור מדינה שלא העפילה לטורניר גדול מאז 1970".
מה דעתך על הכתבה?