הקבוצה הקיצונית של המדינה: שינוי הכיוון של הפועל ירושלים

הפועל ירושלים היא הקבוצה הקיצונית של הליגה העונה. משתי נקודות מ-27 בתשעת המחזורים הראשונים, ל-13 מ-25 בחמשת האחרונים. כרגע זו בהחלט הקבוצה הכי לא צפויה בליגה, או כמו שאמרו במועדון: "האחוזים האמיתיים הם איפשהו באמצע, עוד יהיה לנו משברים, אבל הוכחנו שנדע לצאת מהם".

המאמן זיו אריה נשאר עם אותה שיטה של העונה שעברה, אך עם שלישיית התקפה חדשה שרק לאחרונה התחילה להביא לו תוצרת. היציאה מהמשבר התחילה משער הניצחון של אור רויזמן נגד הפועל חדרה, ואתמול ב-1:3 על מכבי פתח תקוה, מתן חוזז חזר לחיים, וקאפיטה וילה דאון כבשו. אופק ביטון ממשיך להיות המוציא לפועל הטוב ביותר ודברים מתחברים למרות שלקבוצה עדיין אין את השחקן שיהיה שווה את כמות דו ספרתית של שערים, שמספק יציבות לאורך זמן. אולי אחד מאלה שהוזכר כאן קודם יעשה את זה.

הפועל ירושלים יוצאת עכשיו לסדרת משחקים קשה שתכלול בין היתר את מכבי חיפה, בני סכנין, מכבי נתניה, מכבי תל אביב והפועל באר שבע. בסיבוב הקודם רצף המשחקים הזה סימן את הדרך למשבר, אבל במועדון אופטימיים: "ממשחק למשחק אנחנו מוכיחים שאנחנו יכולים לעשות דברים גדולים בתקציבים צנועים".

בנוגע לחלון ינואר זיו אריה אמר: "הסגל שלנו עמוק, הרבה מאוד שחקנים שותפו העונה. נקודתית יש לנו רעיון כלשהו, אך לא בטוח שנוכל לבצע אותו. זה חייב להיות משהו ב-DNA של הפועל ירושלים, שיחרור אחד או שניים ואז צירוף אחד. לא בטוח שאנחנו נעשה את זה".

כ-1,500 אוהדים בלבד הגיעו אתמול לטדי, וזה חבל. הפועל ירושלים כבר שנים מועדון בריא עם קבוצה טובה, אנרגטית ומרעננת שמגיע לה לשחק מול כמות גדולה יותר של אוהדים. הקהל של הפועל ירושלים שלפני קטמון אינו מתחבר וזה לגיטימי, אך חבל מאוד שלא מצטרף דור חדש ורחב של אוהדים. בישראל רק הצלחות ומאבק על תארים מגדילים את הכמויות ביציעים, אך עדיין, לפרויקט הזה של הפועל ירושלים מגיע יותר מכיוון היציעים.