באמצע חודש ספטמבר ערך לורנצו שימיץ' את הופעת הבכורה שלו במכבי חיפה – הופעת בכורה שהתבררה כחלום בלהות. שלוש טעויות קשות של הבלם הובילו להפסד 3:2 למלאבסים והביקורות הגיעו מכל עבר. גם התקופה שלאחר מכן לוותה בביקורות קשות, ולא מעט אנשים קראו לשחרר את הבלם הקרואטי בחלון ההעברות. שימיץ' הקשיב, הפנים, והשלים לאחרונה מהפך גדול כשהפך לאחד השחקנים האהובים על הקהל הירוק, עם יכולת מצוינת. רגע לפני שהוא פוגש את גנט (חמישי, 22:00, ספורט2), סיפק הבלם ריאיון בלעדי בו דיבר על תחילת הדרך הקשה, הביקורות, הקאמבק לפסגת הטבלה, המלחמה ואיך לא – ענאן חלאילי.
חמישה חודשים אחרי, אתה יכול להסביר מה קרה לך במשחק הזה?
"אני יכול לתת פה 300 תירוצים, אבל אני לא הטיפוס שיתרץ ולאוהדים לא אכפת מתירוצים, אכפת להם רק שהשחקנים יגיעו למגרש ויציג יכולת טובה".
ובכל זאת, איך אתה מסביר את תצוגת הנפל שם?
"האמת היא שרק סיימתי את ההכנה שלי לעונה ולא הייתי במאת האחוזים מבחינת היכולת שלי".
ועדיין, זה היה משהו מיוחד.
"האמת שהמעטתי בערך של הליגה הישראלית, זה לימד אותי לקח שאני צריך להיות צנוע בכל סיטואציה. אם תסתכל על הטעויות שלי במשחק הזה, רובן היו טעויות של כדרורים מיותרים. לא חשבתי שהליגה הישראלית ברמה שהיא באמת וזו הייתה סטירה רצינית עבורי, שלימדה אותי להיות צנוע תמיד. חשבתי שזה יהיה קל יותר".
ספר לי מה עבר לך בראש כשחזרת הביתה מאותו משחק.
"אמרתי לעצמי 'זה לא קורה לי, זה הרגע הכי גרוע שלי בקריירה'. אמרתי לעצמי שאולי שרפתי את עצמי. שאלתי את עצמי 'למה, למה', וחזרתי על זה – מה קרה פה'".
הרגשת שנשרפת אחרי המשחק הזה?
"אני יודע שבכדורגל משחק גרוע או משחק מעולה לא מעיד על ההמשך, וצריך להיות טוב לאורך כל העונה. אחרי המשחק דיברתי עם אנשים במועדון, הם ראו שזה רגע קשה מאוד עבורי אבל הם נתנו לי את כל הגב, את כל התנאים כדי לחזור לכושר שלי. אני חושב שעכשיו התחלתי להציג את היכולת שאני צריך להציג".
זה פגע בביטחון שלך?
"זה לא שהייתי ללא ביטחון. כשאתה בא למדינה חדשה, במיוחד לישראל, עם כדורגל שונה בתכלית מהכדורגל באיטליה, צריך להסתגל. אני פשוט צריך להיות לורנצו שאתם רואים עכשיו, וגם עכשיו אני אומר שאני חושב שהטוב האמיתי עוד לפני. אני יודע שאני יכול לעשות הרבה יותר ממה שאני מציג עכשיו. משחק אחד לא מגדיר אותך כשחקן, כולם צריכים להבין את זה. לא היו צריכים להגיד לי מה כתבו עלי, ראיתי לבד".
אם היית עיתונאי, מה היית כותב על עצמך?
"ככל הנראה את אותו הדבר – שיש ציפיות גדולות ממישהו כמוני שהגיע מאיטליה ואז מגיע עם משחק כזה, וכולם אומרים – רגע, מה קרה פה? הדבר החשוב הוא שהבנתי שזו טעות שלי והמשכתי וחזרתי לעצמי".
מסאי דגו אמר בשלב מסוים שאתה לא משחק כי אתה לא מתאים מקצועית, והסביר שהכוונה שקשה לך כבלם ימני לשחק כבלם השמאלי.
"זה לא קשה לי לשחק כבלם שמאלי בקו של ארבעה ואני לא חושב שזו הייתה הסיבה העיקרית. הסיבה, כמו שאמרתי, הייתה מורכבת מהרבה דברים – גם מבחינת התאקלמות. שיחקתי עונה שלמה בקו ארבעה כבלם בצד שמאל ובשלושה בלמים בלם אמצעי או ימני. בקו ארבעה אין לי בעיה אבל בקו של חמישה, כשאתה משחק כבלם השמאלי אז אתה סוג של מגן עם רגל הפוכה ואז זה באמת קשה יותר – לא רק לי אלא לכל בלם שהוא ימני ומשחק בשלושה בלמים בצד השמאלי".
את הראיון עם שימיץ' ערכנו במתחם האימונים בכפר גלים, כשבאופן סימבולי, הבלם הקרואטי התיישב מתחת לתמונה של בוגדאן פלאניץ', אחד מהבלמים הכי זכורים בתולדות המועדון. "שמעתי על פלאניץ', אני לא מכיר אותו אבל שמעתי שגם אותו ריסקו בהתחלה ואני אומר לכולם – תהיו סבלניים", מספר הקרואטי. "בהתחלה גם עלינו כקבוצה אמרו שסיימנו את הסיפור אבל אנחנו כולנו האמנו לאורך כל הזמן. הצוות אמר לנו שהוא מאמין – אנחנו האלופים, יש לנו אופי של אלופים ולא ויתרנו לרגע. המאמן אמר לנו שנחזור משחק אחרי משחק וזה מה שקרה באמת".
אחרי הגול שלך מול מכבי תל אביב היית באקסטזה.
"הכל התפוצץ מבחינתי אחרי הגול הזה, ראו שאני בטירוף. היו המון המון רגשות שהתפוצצו אחרי השער הזה. הייתי מאוד שמח עבור הקבוצה וזה היה הרגע המדויק לכבוש. במשחקים לפני כן הייתי קרוב מאוד, פגעתי בקורה, בישלתי, הייתי קרוב. אלוהים כנראה בחר עבורי את הרגע המושלם לכבוש בדרבי".
אתה אומר דרבי, אבל מכבי תל אביב זה לא דרבי.
"מבחינתי זה דרבי, זה כמו היידוק ספליט נגד דינמו זאגרב, ששתי הקבוצות הבכירות משחקות זה כמו דרבי. לכבוש במשחק כזה זה מדהים".
ראית רק פעם אחת את סמי עופר מלא. איך היתה התחושה?
"נכון, רק נגד פנאתנייקוס לפני המלחמה. זה היה מדהים. לא ראיתי הרבה פעמים ואולי בכלל קהל שכל כך אוהב את הקבוצה, שכל כך מחובר אליה. זה היה מדהים ואני מחכה שוב לחוות את זה כמובן. בלי קלישאה, זה באמת כאילו אנחנו עם עוד שחקן על המגרש. כל קבוצה שבאה לשחק פה, אפלו פריז סן ז'רמן, הרגישה שזה לא קל לשחק מול הדחיפה הגדולה הזו של הקבוצה. זה נותן הרבה ביטחון לשחקנים ונותן לנו רוח קרב, כי אנחנו רוצים לשמח אותם".
עם יד הלב, כשהייתם במינוס עשר ממכבי תל אביב, האמנת שתהיו עכשיו במקום הראשון?
"תמיד. אני לא משקר – במאה אחוז האמנתי, האמנתי מאוד בקבוצה הזו. אנחנו קבוצה חדשה לגמרי, מאמן חדש, הרבה שחקנים חדשים ולוקח זמן להתחבר ולהבין מה המאמן רוצה מאיתנו. זה המועדון הכי גדול בישראל, לקחנו שלוש אליפויות בעונות האחרונות ואני יודע שהקהל והאנשים מסביב ציפו לתוצאות מיידיות, אבל לפעמים בשביל דברים טובים צריך סבלנות, וממה שאני רואה עכשיו אנחנו ההגנה הטובה בליגה וההתקפה הטובה בליגה והקבוצה הטובה בליגה. בגלל זה כל משחק בליגה הזו באמת תלוי בנו, אבל ברור לנו במקביל ששום דבר לא יהיה קל ושיש לנו מאבק מאוד מאוד קשה עד הסוף".
כל משחק תלוי בכם? גם המשחק מול גנט?
"אני מאמין שכן. אם נבוא עם גישה נכונה כמו שבאנו נגד פנאתינייקוס ונגד ויאריאל אז הכל אפשרי. יש לנו רוח מאוד חיובית ומנטליות חזקה בקבוצה אז בטח שהכל אפשרי. שיחקתי בהרבה קבוצות ויש כאן משהו מיוחד באמת".
הסיכויים הם 50:50?
"לא יודע לגבי הסיכויים אבל כרגע אנחנו מכבדים אותם, מבינים שהם קבוצה מצוינת ואנחנו צריכים לתת את המיטב שלנו כדי להיות בשלב הבא. הליגה זו המטרה העיקרית שלנו אבל הקונפרנס זו גם מטרה משמעותית, אנחנו רוצים להגיע כמה שיותר רחוק".
כמה משמעותי זה שלא תשחקו בבית אלא פעמיים בחוץ?
"זה משמעותי וברור שבסמי עופר זה משהו שונה, כי כל קבוצה שתבוא לכאן ולא משנה מאיפה צריכה רבע שעה-עשרים דקות ראשונות להסתגל ולהבין בכלל את העוצמות של הקהל והאיצטדיון. זה משמעותי לנו".
במכבי חיפה היו אגדות קרואטיות כמו ג'ובאני רוסו וננאד פראליה. אתה רוצה להיות האגדה הקרואטית החדשה?
"באתי לכאן למרות שהיו לי הצעות גם מסריה ב' וגם מסריה א'. רציתי להגיע לכאן כי רציתי להיות חלק מקבוצה שמתמודדת במפעלים אירופאיים, שזוכה בתארים, אני חושב רק על מכבי חיפה וברור שאשמח להצליח פה ולהיות חלק ממשהו מיוחד, בשביל זה באתי לכאן".
כולם מדברים העונה על הצעירים של מכבי חיפה ובעיקר על חלאילי. מה אתה חושב עליהם?
"הם מדהימים והם כל כך צנועים. שיחקתי באיטליה, זה משהו מאוד חריג אצל שחקני כדורגל והם כולם כל כך צנועים ואיכותיים. הם רוצים להקשיב, ללמוד ורק לעבוד קשה, יש לי רק דברים טובים להגיד על כל הצעירים שלנו – על ענאן, פיינגולד, חג'ג', שריף וכולם. בישראל יש כל כך הרבה שחקנים כשרוניים".
אתה נותן להם טיפים?
"אני מדבר הרבה עם ענאן ופיינגולד ואני כאן בשבילם אם צריך. הם מראים לי שהם מעריכים את זה".
מה הרגשת עם פרוץ המלחמה?
"המלחמה בקרואטיה קרתה לפני שנולדתי, אז זו פעם ראשונה שאני נתקל בסיטואציה של מלחמה. הייתי מודאג הרבה יותר לגבי אשתי מאשר על עצמי. אני חושב שזה גם השפיע עלינו קצת כקבוצה, אבל זה משהו שקורה וצריך להמשיך".
ההורים חששו?
"ברור, כמו כל אדם נורמלי, אבל הסברתי להם את הסיטואציה והרגעתי אותם".
מה אתה חושב שיותר קשה – לשמור על הפסגה או לחזור מפיגור של עשר נקודות?
"ברור שזה יהיה קשה, הפועל חיפה הפסידה אבל היא קבוצה נהדרת, באר שבע במומנטום נהדר וכמובן יש את מכבי תל אביב".
אתה מאמין שתהיו אלופים בסוף העונה?
"זה יהיה מאבק קשה וצריך להוכיח. אני מאמין שנהיה, אבל צריך להשיג את זה ולא לדבר".
מה דעתך על הכתבה?