בקיץ האחרון החליט הישאם לאיוס שהוא "פצוע" במהלך מחנה האימונים של הפועל תל אביב, מתוך תקווה שהשביתה האיטלקית הקצרה תביא למכירתו לטורקיה אל עבר לחוזה חדש וגבוה. באחת הפעמים במחנה בהן השחקן לא יצא לאימון, פנה אליו אחד מאנשי הצוות ואמר לו "זה יותר מדי בלגן, עוד לא התחלת את הקריירה וכבר משגעים לך את הראש". לכך ענה השחקן: "אני כבר לא יודע מה לעשות", והסביר את הכל. בסופו של דבר לאיוס חזר לאימונים, קיבל חוזה חדש ואת תווית הכוכב, ונשאר במועדון.
וזה הסיפור של הישאם לאיוס. נכון להיום הקשר בנקודה שהוא לא יודע מה לעשות עם עצמו על המגרש. המצב לא דומה לקיץ – הוא מאוד רוצה, לוקח ללב כל משחק, באמת משתדל, אך יותר מדי בעיות פסיכולוגיות מונעות ממנו להגיע לעונה הזאת. כשיוסי אבוקסיס מונה, הוא לקח את השחקן לשיחה בניסיון להרים לו את הביטחון, אך בינתיים לא נראה שזה עבד. אם בקיץ לאיוס התלבט תחת הלחץ ללכת לכסף הגדול בטורקיה, במהלך העונה מתגלים לחצים מנטליים אחרים לגמרי.
לא במקרה הפועל תל אביב נלחמה על הישארות לאיוס. הוא השחקן הכי מוכשר בקבוצה ופחות או יותר בנו עליו את העונה הזאת. אם רוצים להבין מה קורה ללאיוס, צריך לחזור לעונה שעברה: פציעה בשריר הירך האחורי, פציעה חוזרת תוך כדי השיקום ולאחר מכן גם חזרה מוקדמת לאימונים עיכבו אותו בשלושה חודשים. הבעיה היא הרבה מעבר לעיכוב. מאז אותו אירוע לאיוס עדיין חי את הפציעה מבחינה פסיכולוגית, בכל פעם שמרגיש קצת רגישות או עומס הוא נלחץ, מנסה כל הזמן לזהות האם הוא בדרך לפציעה חוזרת והטראומה מלווה אותו באופן תמידי.
לאיוס בחור מאוד רגיש. לפעמים נראה שהוא אדיש ושלא איכפת לו, אבל ההפך הגמור הוא הנכון. הוא לוקח מאוד ללב, כל צעקה מהיציע משפיעה עליו, כל גערה מהמאמן או דריבל לא מוצלח יכולים לפגוע לו בביטחון. רגישות היתר שלו והחרדות בעקבות הפציעה יצרו אפקט פסיכולוגי לא פשוט שמלווה אותו בעונה הזאת. אם בעונה שעברה, עד לפציעה, הוא היה הדריבליסט המוצלח בליגה, העונה זה לא קורה, הוא אפילו מהסס לעתים לפני שמתחיל כדרור, לוקח עוד חצי שניה וזה עולה לו באיבוד כדור. המעבר מתווית "השחקן שהגיע מהלאומית" למעמד של כוכב שמצפים ממנו לסחוב את הקבוצה על הגב מהווה חתיכת משקולת עבורו.
וכשמרגישים כך, קשה מאוד לבוא לידי ביטוי. לאיוס לא היה צריך לשחזר את העונה שעברה אלא לעשות קפיצה השנה. זה גם מה שציפה מעצמו – לפני הכל לרשום מספרים טובים יותר (מה שכל הזמן נמצא בראש שלו, נקודה נוספת ללחץ) וכמובן להבין את המשחק טוב יותר ולהשתפר. ייאמר לזכותו שהוא משחק בהפועל תל אביב חלשה, כזאת שמשחקת ברוב העונה עם חמישה שחקני הגנה למרות שאין לה מגנים למערך שכזה, וללא קשר, כל משחק ההתקפה תקוע כי אין באמת כנף ימין ואלן אוז'בולט משחק בחתול ועכבר עם המועדון. ועדיין, אם לאיוס רוצה לעשות משהו עם הקריירה שלו זה צריך לקרות כאן ועכשיו, הפועל תל אביב זקוקה לו והוא חייב לעשות הרבה יותר, אחרת לא מן הנמנע שלא יהיו ביקוש עבורו בקיץ ואולי גם בהפועל תל אביב כבר לא יבנו עליו כשחקן מרכזי.
מה דעתך על הכתבה?