אפס הרתעה: מדוע הפחתת נקודות בשל אלימות אוהדים לא יעילה?

מי שחושב שאוהדי כדורגל יורתעו מהפחתת הנקודות, לא מבין את דרך הפעולה. התמקדות בהרתעה בלבד לא תשיג את התוצאה. מה כן צריך לעשות? הקרימינולוג ד"ר עופר מוכתר מסביר

(גודל טקסט)

הפחתת הנקודות למכבי חיפה ולבית"ר ירושלים השבוע, שהצטרפה להפחתת הנקודות להפועל תל אביב, בני סכנין ומכבי תל אביב, העלתה על סדר היום שוב את הניסיונות לטפל באלימות האוהדים באמצעות בתי הדין של ההתאחדות לכדורגל.

ביטול הענישה הקולקטיבית על אוהדי הקבוצות והמעבר להפחתת נקודות לא גרם להרתעת אוהדי הקבוצות, שממשיכים בהתנהגות שמובילה את מועדוני הכדורגל שוב ושוב אל בתי הדין.

מחקרים שנערכו במדינות שונות בעולם המחישו כי ההתמקדות בהרתעה בלבד לא מסייעת בהתמודדות עם תופעת האלימות במגרשים, אם לא נעשית פעולה הוליסטית רב מערכתית, וכי יש צורך ביצירת תוכנית למניעת אלימות האוהדים על ידי מניעה אכיפתית ומניעה קהילתית.

אבוקות בבלומפילד אוהדי הפועל תל אביב
עוד שבוע, עוד העמדה לדין על אבוקות. אוהדי הפועל תל אביב | רענן ברנובסקי

ראשית, יש צורך ליצור בקרב אוהדי הספורט אפקט של הרתעה אישית והרתעה כללית. פעילות זאת נעשית בעיקר ע"י מערכת אכיפת החוק, הכוללת את המשטרה הפרקליטות, ובתי המשפט. מטרת הפעילות הזו היא לעצב בקרב כלל האוכלוסייה אקלים חברתי בעל שני מאפיינים עיקריים: ציות לחוק והגנה על קורבנות פוטנציאליים. הדבר יתבצע על ידי שיתוף פעולה עם המשרדים השונים למשל באופנים הבאים: צמצום הענישה הקולקטיבית ומעבר לענישה פרטנית במישור הפלילי והאזרחי והדרך השנייה היא שינוי חקיקה בנושאים שונים של אלימות אוהדים הכוללים הרחקה לצמיתות ממגרשי הכדורגל אוהדים אלימים.

מניעת פשיעה קהילתית היא בעיקרה מניעה ראשונית שמטרתה לחזק את הקהילה, כך שיצטמצמו גורמי הסיכון הקהילתיים ויחוזקו גורמי החיסון הקהילתיים, שיבלמו את התפתחות ההתנהגות העבריינית.

במקביל , מועדוני הכדורגל בעולם הבינו כי החלק הארי של האוהדים אינו אלים ובעייתי ויש להימנע מתיוג של יציעים וקהילות שלמות ויש לקיים שיח משותף הבנוי על אמון הדדי במסגרתו ניתן להגיע להסכמות מקובלות , לכן יש לערב את האוהדים בנושא מניעת האלימות והפשיעה ולקיים עימם דיאלוג וסיעור מוחות.

עופר מוכתר
| יח"צ – חד פעמי, באדיבות המצולם

אז מה כן לעשות?

יש לשפר את תנאי הצפייה במגרשים, את דרכי ההגעה למשחקים ולקבל החלטה משותפת, עם האוהדים עצמם, בנוגע לשעות המשחקים ומחירי הכרטיסים.

בנוסף, יש לחזק את הנוכחות של גורמים נורמטיביים ביציעים תוך עידוד הגעה של משפחות ליציעים, הוזלת כרטיסים לבני הגיל השלישי ולנשים. דרך נוספת היא יצירת שיתופי פעולה מול משרד החינוך על מנת ליצור תוכנית משולבת משרדים על מנת לסייע בהפחתת האלימות על ידי ביקורים של שחקנים בבתי ספר במערכי שיעור ייעודיים שמטרתם לצמצם אלימות וגזענות ולעודד סובלנות.

על המועדונים , רשויות הספורט והמשטרה לעשות כל שביכולתם על מנת לסכל את רצונם של אוהדים לבצע פעולות אלימות ועברייניות, החל מהצבת מצלמות וידאו לזיהוי הפנים, מצלמות טלוויזיה חכמות ועוד. בנוסף, להגביר את הפיקוח והמעקב באמצעות אמצעים פיזיים וטכנולוגיים בזמן אמת. בהולנד ובגרמניה הראו כי שיתופי פעולה רב מערכתיים בין המשרדים השונים סייעו בטיפול באוהדים אלימים והובילו ליצירת אקלים משפחתי ונעים ביציעים.

הכותב הוא קרימינולוג ומרצה בכיר במכללה אקדמית אשקלון

עוד באותו נושא: ליגת העל

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי