עוד לפני הניצחון הגדול של מכבי פתח תקוה על מכבי תל אביב ברבע גמר גביע המדינה, טל בן חיים החלוץ, שהודיע לאחרונה על פרישה מכדורגל בגיל 34, עלה לשידור בתוכנית הספורט של 103FM והבהיר כי הוא היה מאוד רוצה לעלות על כר הדשא במשחק בין שתי הקבוצות שהיו הכי משמעותיות בקריירה העשירה שלו: "מדגדג, חד משמעית, אני מאוד מתגעגע. פרשתי לא בגלל שהייתי מבוגר מידי או לא מספיק טוב, אלא בגלל שנפצעתי, אז ברור שמדגדג ושאני מגעגע ושהייתי שמח להמשיך, אבל אלה החיים – יש כאלה שזה קורה להם כבר בגיל 25 או 30".
האזינו לריאיון
בן חיים אמר שכל הלב שלו נמצא במכבי תל אביב ומכבי פתח תקוה, ונשאל מה לגבי שאר הקבוצות שבהן הוא שיחק: "פחות התחברתי ופחות היה לי טוב. אני לא אגיד מה שנעים ונוח לשמוע, אלא את האמת".
על כך שהוא סוג של שחקן שמי שבצד שלו אוהב אותו ומי שבצד השני קצת פחות: "הרבה מנסים לצייר את זה כמשהו שלילי, אבל אני ממש לא רואה את זה ככה. אני חושב שזו מחמאה ענקית".
על ההחלטה לעבור ממכבי תל אביב לספרטה פראג: "בדיעבד כולם הרבה יותר חכמים. אני יכול להגיד לך שהחשיבה מאחורי המעבר לספרטה, והיו לי הצעות יותר טובות מליגות יותר טובות ובשכר יותר גבוה, אבל הרציונל הוא ללכת לשחק בקבוצה דומיננטית בליגה שלה, שרוצה להתמודד על תארים, אחרי ארבע שנים במכבי תל אביב שבדיוק לזה התרגלתי. בדיעבד, לאור חוסר ההצחה בלשון המעטה, התברר שזו הייתה טעות והייתי יכול לבחור אחרת וזה היה עושה לי יותר טוב. אבל בדיעבד הכל יותר קל. באותו רגע זו ההחלטה שלקחתי ואני לא מצטער עליה, כי אני חושב שמהכל צומחים ובעיקר מטעויות לומדים וגדלים. אם זו ההחלטה שלקחתי ולשם הגעתי, כנראה ששם הייתי צריך להיות.
"אם הייתי הולך לספרטה ועושה עונה טובה, היה לי הרבה יותר קל להגיע לבונדסליגה או לפרמיירליג. זה היה הרעיון וזאת הייתה השאיפה אבל זה לא הסתדר וזה חלק מהחיים. שחקנים גדולים ממני היו טובים בליגה שלהם והלכו לליגה אחרת ולא הצליחו, זה דבר שקורה בכדורגל הישראלי והעולמי וצריך להשלים עם זה".
על הצ'יפ הזכור מול בופון האגדי במדי נבחרת ישראל: "בתור אחד שמכיר את הקריירה שלי טיפה, היו לי עוד גולים בצ'יפ. כשבאתי לתת צ'יפ לא הסכלתי על זה שבופון בשער, זה משהו שעשיתי לפני ואחרי. היום כששחקן בא לתת צ'יפ מול שוער ולא מצליח, כולם צועקים עליו 'מה אתה עושה'. אם יש לי פה מסר לדור הצעיר, תנסו – מי שלא מנסה לא מצליח. אני לא חושב שזה הרגע הכי גדול בקריירה שלי. זה אמנם גול יפה אבל היו לי גולים יפים ממנו, פשוט בופון לא היה בשער".
הרגע הכי גדול בקריירה: "היו הרבה. המשחק הכי גדול שלי אישית והניצחון הכי משמעותי שאני אקח איתי קדימה לכל החיים, זה הניצחון בדרבי – 0:5 בנתניה, כבשתי והיה לי משחק טוב".
על משחק הגביע המפורסם מול סכנין בסמי עופר: "הייתי עושה אותו דבר מהסיבה הפשוטה שלא עשיתי שום דבר לא בסדר. חוסר ספורטיביות? בכלל לא, כי אם אני משחק בחצי הגמר וסכנין מובילה עלינו ואני לוחץ את עלי עות'מאן והוא מוציא את הכדור ושוכב על הדשא – אני לא צריך לעצור את המשחק כשמבזבזים נגדנו זמן וזו הוראת מערכת. יש שופט, אם הוא עוצר את המשחק זה כבר לא שלכם, אתם לא עוצרים את המשחק. תחזיר אותי אחורה ואני עושה את אותו הדבר. בסוף כנראה שעלי היה בסדר, כי הוא שיחק עד דקה ה-90 והיה בסדר גמור, ולא קרע שריר ולא שום דבר.
"אני לא חושב שאם היינו מנצחים 2:3 בדקה ה-90 ולא היה את הסיפור הזה היינו מגיעים לסכנין אחרי שלושה ימים בליגה והם היו פותחים רגליים ונותנים לנו לנצח. תמיד קשה בדוחא, אף פעם לא באתי לדוחא והיה לי קל, תמיד הכל בשינייים בסגנון המגרשים האלה – דוחא, הי"א, קריית שמונה. זה שקרה מה שקרה שלושה ימים קודם, לא משליך על המשחק הזה שבגלל זה לא ניצחנו, זה בסך הכל הפך את הסיפור להרבה יותר אמוצינלי והיה שם בלאגן, ריבים ודגלי ישראלי. אבל המשחק כמשחק, יכול להיות שלא היית עושה כלום והיינו לוקחים שלוש נקודות ויכול להיות שגם הפוך, וזה לא שייך אחד לשני. עשיתי בדוחא תיקו וגם הפסדתי בשבועות ששום אירוע לא קדם להם. אני לא חושב שזה קשור אחד לשני".
השחקן שהכי נהנית לשחק איתו ושחקן ההגנה שהיה לך הכי קשה נגדו: "דור מיכה, חד משמעית. הוא נראה מדהים היום ואני חושב שהוא מסמל את כל השינוי של בית"ר ירושלים על כר הדשא. כמובן שיש שינוי בקווים ואת אלמוג כהן שהוא איש מקצוע מצוין ואני בטוח שהוא יעזור לבית"ר. שחקן הגנה שהיה לי קשה נגדו? בן ביטון הנודניק, מגן ימני סיוט. מגן טוב, שחקן שמעצבן לשחק נגדו ומגיע לו את הקרדיט. שוער? בטוח לא בופון (צוחק). אין לי מישהו ספציפי".
המאמן הכי גדול שהתאמנת אצלו: "היו לי המון מאמנים טובים, אבל אם אני צריך לבחור מישהו אחד שמאוד-מאוד השפיע על הקריירה שלי ושינה אותי בתור שחקן – פאולו סוזה".
על מערכת היחסים שלו עם פטריק ואן לוון: "אני לא אתבאס על השאלה אבל אני פשוט לא אגיב. מה שהיה לי להגיד בנושא כבר אמרתי, ואני לא רואה לנכון לתת לזה מקום עוד פעם. עזבתי את מכבי, נגמר, פרשתי – אני לא מעוניין להתייחס לנושא הזה שוב. מה שהיה לי להגיד בנושא כבר אמרתי ואני לא רואה שום רלוונטיות של המקרה כרגע בשביל להעלות אותו חזרה לסדר היום".
מה עושים מחר: "עובדים במכבי פ"ת. לא רק סקאוט, יש לנו מחלקה לבנות ואנחנו בונים אותה, ויש עוד דברים לעשות במועדון שנהיו חלק מהתפקיד שלי. אני רוצה לעזור למועדון גם מהצד השני".
מה דעתך על הכתבה?