שתי נקודות למחשבה: מכבי תל אביב הכניסה את עצמה לצרה לפני מכבי חיפה

לפני כחודש, כשמכבי תל אביב ירדה מהדשא בבלומפילד אחרי 1:1 עם מכבי חיפה ושמרה על פער עשר הנקודות, בקרב אוהדיה עדיין שרר חוסר שקט. הובלה בפער דו-ספרתי כשבקופה נותרו 24 נקודות היא, לכאורה, מתכון בטוח לאליפות, אבל הספקות עדיין ניקרו בהם.

הייתה לכך, בזמן אמת ובדיעבד, סיבה טובה. להוציא את הניצחון החד משמעי על הפועל חיפה, מכבי תל אביב לא הצליחה להרוג אף משחק בחודשיים האחרונים. עם קצת פחות מזל, גם המשחק בריינה בשבוע שעבר היה מסתיים בתיקו, והיום היינו מדברים על אפשרות שמכבי חיפה תעלה לפסגה לאחר המפגש בשבת, בדיוק כמו בעימות הקודם ביניהן באותו אצטדיון.

לזכותה של מכבי תל אביב אמש ייאמר שבכל זאת גילתה אופי וסיימה את המשחק המאתגר הזה בתיקו. היא "נהנתה" מהחלטות קיצוניות של אוראל גרינפלד באשר למילסון (לשני הצהובים הייתה הצדקה מסוימת, אבל הם היו רכים מדי מכדי לשלוף אותם ברצף) וכר הדשא היה קשוח מכדי לפתח משחק ראוי. אחרי כל אלה צריך לזכור – היא ספגה שער אומלל במיוחד, עוד אחד שנגרם בגלל כיסוי הגנתי לקוי ועבודת שוער רעה, ניהול המשחק של רובי קין לא מספיק טוב. ההפרש קוצץ לחמש נקודות ומאבק האליפות פתוח לחלוטין.

הלך הרוח הרווח לקראת העימות בסמי עופר הוא ששלוש הנקודות הן של מכבי חיפה. איני שותף לדעה הזאת. המשחק שיתפתח שם יהיה שונה, מכבי תל אביב יכולה לחלץ תיקו ואולי יותר. אבל, וזה אבל גדול, היא תידרש לשיפור משמעותי בכל המערכים. העובדה שמילסון, בכושרו הנוכחי, לא ישחק היא אסון קטן מכפי שמציירים אותו, השאלה היא האם השחקנים בשאר העמדות יכולים לשפר את יכולתם. סביר להניח שרובי קין ישתמש ביוריס ואן אובריים, עם או בלי בריאות מלאה, כדי לנסות לעשות סדר במרכז השדה, ייתכן שגם דור תורג'מן יעמוד לרשותו ובכלל – למכבי תל אביב יהיו יותר אפשרויות התקפיות, אבל אם סדרת המחדלים מהמשחקים מול בני ריינה וסכנין תחזור, יהיה לנו מאבק מסוג שונה לחלוטין במחזורי הסיום.

מכבי חיפה, בינתיים, על הגל. את מה שמכבי תל אביב לא הצליחה לעשות בשבוע שעבר – לנעוץ ברשת במחצית השנייה את הכדור שיפרק סופית את בני ריינה – עשה דין דוד שנמצא בכושר מפחיד. כל זה קורה דווקא אחרי המינוי של ברק בכר בזמן הכהונה של מסאי דגו והפציעה של ענאן חלאיילי, שנחשב לשחקן הכי קטלני בקבוצה.

המשחק במוצ"ש יגדיר את העונה של שתי הקבוצות. תיקו ומעלה של מכבי תל אביב ישתיק את הביקורות, יקדם אותה משמעותית אל התואר ובעיקר יחזיר לבוידעם את דיון שתי הנקודות החסרות. ניצחון של מכבי חיפה, לעומת זאת, יוכיח שהדריסות האחרונות שלה לא היו מקריות. יצא לנו לראות קבוצות סוגרות פיגור דו ספרתי פעם אחת בעונה. פעמיים? זה עוד לא היה.

הניצחון הגדול של מכבי חיפה על הכבשה השחורה שלה בני ריינה והתבוסה שהנחילה מכבי פתח תקווה להפועל חדרה זרקו אותי לרגע לסיבוב הראשון בעונה שעברה. עייפה מהמסעות באירופה, האלופה ספגה בנוף הגליל הפסד סנסציוני בהרכב חסר ביותר. שחקנים מקצה הרוטציה שקיבלו הזדמנות אכזבו. מאור לוי היה אחד מהם. המשחק הזה סגר סופית על הסיכויים שלו לקבל דקות משחק נוספות, המקום שלו בסגל נמחק ובינואר עבר למכבי פתח תקווה בליגה הלאומית.

זו הייתה בחירה נכונה. לוי יכול היה לעבור לאחת מ"בנות הברית" של מכבי חיפה בצפון, אבל העדיף לבנות את עצמו מחדש בקבוצה שהתיימרה לעלות לליגת העל ולבסוף גם היה שותף בכיר לעלייתה. אשתקד הוא עשה קפיצת מדרגה ראשונית, והשנה כבר התפתח בענק. לוי הבקיע בכל ארבעת המשחקים האחרונים שבהם כבשה מכבי פתח תקווה, כולל ברבע ובחצי הגמר וגם שער לכאורה בגארבג' שהתברר מאוחר יותר כקריטי מול הפועל תל אביב.

את הצעד הראשון, להוכיח שהוא שחקן לגיטימי בליגת העל, הוא כבר עשה. בקרוב יגיע הקיץ ולוי ישוב לסגל של מכבי חיפה. הרבה שינויים יהיו במועדון, וברק בכר, המאמן שלא רצה אותו בינואר שעבר, יצטרך להחליט אם הקשר בתוכניות. כפי שפרסם שלמה וייס, צ'ארון שרי לא צפוי לחזור. זה לא שלבכר יהיה שפע של קשרי 50/50. לוי הוא שחקן בית, והוא שחקן טוב בהרבה משהיה בדצמבר 2022. זרים לא יהיה פשוט להביא לכאן, כך שיש פה הזדמנות לא רעה לכל הצדדים. יהיה מעניין לעקוב גם אחרי ההחלטה של המאמן וגם אחרי השלכותיה.

ממש כשם שהלך הרוח נוטה לניצחון של מכבי חיפה על מכבי תל אביב, כך רווחת הסברה שהפועל תל אביב תנצח את אשדוד, תעלה מעל הקו האדום ותפקיד את גורלה בידיה במשחק האחרון בחוץ מול הפועל חדרה (איך למען השם היא חזרה למאבק הזה?)

הניצחון של הפועל תל אביב בנתניה היה הרואי, מוצדק והוגן, ויחדלו לקשקש אלה שמלהגים על חוסר ספורטיביות. אשר למכבי נתניה, היא עלתה בלי טיפת חשק או תחושת דחיפות ובכל זאת כמעט חילצה נקודה. זה בדיוק מה שצריך להטריד את סלים טועמה בימים הקרובים.

לאחר הבכורה הכושלת מול בית"ר ירושלים, רוי ברנס הצליח לשמור על רשת נקייה בנתניה, אבל ההופעה שלו הייתה רחוקה מלשכנע. כל כדור גובה חמק ממנו, ובנס כדורים שנבעטו למסגרת חולצו מהקו על ידי שחקני ההגנה.

אשדוד אינה קבוצה עם מחץ, אבל יש לה מהירות. לעיני שני רבבות אוהדים אדומים, הפועל תל אביב תחפש הכרעה, מה שיאפשר לאורחת לצאת להתקפות מעבר ולבחון את ברנס. השאלה היא האם אלי לוי יעז ויתקוף (למשל עם יעקב בריהון שבקושי ראה מגרש העונה) כדי להוסיף לקבוצה שלו את המחץ שכל כך היה חסר לה. כך או אחרת, לא כדאי למהר ולשים את הבית על הפועל תל אביב. קל זה לא יהיה.

בקטנה

אם אף אחד – מההתאחדות דרך מנהלת הליגות ועד השופטים – לא יכול להשתלט על מה שקורה באצטדיון דוחא, הגיע הזמן שיפסלו אותו מכשירות לליגת העל. שיתנו לקבוצות ילדים ונוער להתאמן שם, מי שירצה לארח בליגה הלאומית – תפאדל. המאבטחים לא כשירים (שלא לומר מעודדים את הכאוס), הקהל לא מפוקח והמגרש הזה מסכן את בריאות השחקנים והאוהדים האורחים. די.