"הייתי מנותק מבני יהודה מאז הפרישה"

"הייתי מנותק מבני יהודה במשך כארבע שנים, מאז שפרשתי מכדורגל בשנת 2020. עבדתי בשדה התעופה בלוד כדייל VIP ויש לי תואר ראשון בחינוך וחברה, תואר שהשלמתי תוך כדי הקריירה שלי . לפני 4 חודשים הזמין אותי אלירן עובד, בעלי בני יהודה, והציע לי לחזור למועדון לעמדת מנהל הקבוצה. האמנו שנשוב לליגת העל, אבל סיום העונה הדרמטי הותיר אותנו בליגה הלאומית. קיבלתי את התפקיד של המנהל, המשימה היא לשוב לליגת העל, למקום בו הקבוצה צריכה להיות".

איציק עזוז קיווה שהקבוצה החדשה-ישנה שלו תחזור לשחק במגרש המיתולוגי בתוך שכונת התקווה. "בלי מגרש ביתי אמיתי ובלי הקהל אין לנו זכות קיום". לימים ספורים נראה היה שזה המצב, אך לבסוף בני יהודה תשחק בבלומפילד גם בעונת 2024/25.

אתה זוכר את המגרש בשכונה?

"שיחקתי במגרש בשכונה במשך עונה שלמה כשעליתי לבוגרים בבני יהודה. באליפות עם גיורא שפיגל הייתי עדיין תינוק בגן, אבל ראיתי כאוהד צעיר משחקים. מרגש להיזכר, היה יכול להיות מרגש לחזור הביתה".

עזוז נולד ב-30 בנובמבר 1985. "אמא רונית ואבא דוד התגוררו בשכונת כפר שלם הקרובה לשכונת התקווה. אנחנו שני ילדים, אני ואחותי ליזי. היום אני מתגורר ברמת חן, מקום שמתאים לי מאוד, אני עדיין רווק".

הילדות שלו עברה בסגנון שונה מעט. "למדתי בבית הספר הדתי בכפר שלם 'הבעל שם טוב' עד כיתה ז'. הסתובבתי עם כיפה וציצית, התפללתי בוקר וערב. הכדורגל הייתה אהבה נוספת שלי. הייתה בכפר שלם קבוצת כדורגל טובה בליגה השנייה, אבל חבר הציע לי להעדיף את בני יהודה. צעדנו ברגל לשכונה, ובהמשך עשיתי את הדרך באוטובוס מספר 16. התקדמתי במהירות עד קבוצת הנוער. ראיתי את שחקני קבוצת הבוגרים של בני יהודה במשחקים, הם היו עבורי המודל, לא הכוכבים מהקבוצות האחרות הגדולות. הבטתי בהם עולים למגרש לחימום, הבטחתי לעצמי שלא ירחק היום וגם אני אהיה שחקן של בני יהודה, שחקן שכל האוהדים בשכונה יכירו. לא האמנתי שזה יגיע כל כך מהר".

בגיל 17 עלה לבוגרים של ניצן שירזי. "המגן הקבוע של בני יהודה היה פליקס חלפון, אבל הוא נאלץ לעזוב את הקבוצה ולעמדת המאמן אחרי גיא לוי הגיע ניצן. בקבוצה חיפשו מגן רכש חדש, אבל משה דמאיו הבהיר שיש לנו מגן מצוין בנוער, איציק עזוז. ניצן ז"ל נתן לי את הבמה, הוא האמין בי יותר מכולם".

ואז הגיעה הפציעה. "הייתי שחקן נבחרת הנוער, היינו בטורניר באיטליה , שם קרעתי את רצועות הברך, בסיבוב באימון ולא מכניסה של שחקן יריב. עברתי ניתוח שאחריו נעדרתי שמונה חודשים. לקח לי זמן לחזור להרכב, אבל הרווחתי את מקומי בהרכב במאבק לא קל מול שחקנים אחרים, בהם אלי אברבנאל".

על ניצן שירזי ז"ל יש לו, כמו לכל אחד אחר, רק מילים חמות. "ניצן היה האדם והמאמן הכי מיוחד שהכרתי, איש שהקדים רבים בחשיבה השונה והמתקדמת של אימון הכדורגל , עד היום קשה להאמין וזה כואב שניצן ז"ל לא איתנו".

אכזבה גדולה הוא רשם בגמר הגביע של 2006. "בליגה סיימנו במקום הרביעי. בחצי הגמר ניצחנו את מכבי חיפה 0:2. לגמר נגד הפועל תל אביב ברמת גן הגיעו מעל 35 אלף אוהדים. היינו שווים ניצחון והנפת גביע, אבל גול של יבוריאן לרשת של אניימה שלנו הוריד לנו דמעות".

בקיץ 2010 הגיע עוד הפסד להפועל תל אביב בגמר. "הפעם הפסדנו 3:1. אמרתי בטקס הסיום שבפעם הבאה שבני יהודה תהיה במעמד גמר הגביע, הוא יגיע אלינו".

רק שזה לקח זמן. בתום עונת 2013/14 הוא חווה ירידת ליגה. "זה היה כואב ולא צפוי, לפחות על פי התכנון של פתיחת העונה. הבטחנו לעצמנו ולאוהדים שנשוב חזרה בתוך עונה אחת. חשנו את אכזבת האוהדים ובתוך עונה אחת חזרנו לליגת העל".

באותה עונה קיבל את סרט הקפטן. "עבורי זאת הייתה גאווה גדולה , הילד שהגיע מכפר שלם, הגשים חלום ילדות, הקפטן של בני יהודה הוא אני, איציק עזוז".

ספר על גול בלתי נשכח שלך.

(צוחק) "בכיבוש שערים לא הייתי מוצלח במיוחד. הגול היחיד שכבשתי היה במסגרת הליגה השנייה נגד מכבי אחי נצרת. היה לי גול נוסף בגביע הטוטו. מעט מאוד , אבל זה מה שהצלחתי להשיג".

האמירה המפורסמת שלך היא "מפיגור 2:0 לתיקו מכובד" – והיא לא מתייחסת למשחק מסוים.

"היו לי שתי הופעות בגמר גביע המדינה, פעמיים הפסדנו להפועל תל אביב. רציתי מאוד להביא את הגביע כי לא ראיתי את הקבוצה זוכה, זה היה לפני שנולדתי. בעונת 2016/17, עונה של מרכז טבלה, הגמר היה באצטדיון טדי נגד מכבי תל אביב. המשחק הסתיים בהארכה, אמרתי לשחקנים שמכבי יותר לחוצים, אם נהיה שקטים ננצח את הפנדלים. הנפתי את הגביע, חשבתי לעצמי שאין אדם במדינת ישראל שלא רואה אותי ואת החבר'ה חוגגים. הרגשתי על גג העולם".

זה הוביל למסע אירופי מוצלח. "היו למועדון 3 שנים באירופה, הודחנו ע"י הקבוצה הרוסית זנית סנט פטרסבורג, מי שהיה שותף למשחקים עדיין חולם על המסע הזה".

הוא השווה ל-2:2. "בעונת 2018/19 ניצחנו שוב בפנדלים, את מכבי נתניה. ימים של גאווה כמו בימי אהוד בן טובים".

הוא פרש ב-2020. "כאילו זה קרה לפני חודש. אתה יודע מה, תן לי תלבושת ספורט ואני חוזר לשחק. זה בצחוק, כמובן, לכל דבר יש סיום ובעיקר לקריירה ככדורגלן. יש לנו קבוצה חדשה והמשימה היא ליגת העל".

את שער המספרת של אלירן עטר כולם זוכרים. עזוז היה האיש שבישל. "לטעמי זה היה הגול המרהיב ביותר שהובקע בכדורגל הישראלי, בטח בעשורים האחרונים. בעונת 2009/10 בני יהודה שיחקה בבלומפילד נגד מכבי נתניה. קיבלתי כדור באגף, עצרתי על החזה ומסרתי כדור לפני חוץ לאלירן, גול מספרת אחד למיליון, שער השמור אך ורק לכוכבי על בכדורגל הישראלי והעולמי. מה שמצחיק הוא כשאני מבקר בשכונה או במפגשי אוהדי בני יהודה, מה שזוכרים לי כולם זו המסירה לאלירן, דברים אחרים הרבה פחות".

עטר ימשיך תחת ניהולו של עזוז בבני יהודה. "עטר הוא הכישרון הגדול ביותר שלנו, אהבתו לבני יהודה ברורה והחלטית. הוא הבטיח להחזיר אותה לליגת העל, מחויבות לאבא שלו היקר ז"ל".

איך כלכלית הייתה הקריירה שלך בבני יהודה?

"אומר כך – מכובד מאוד. אני לא מיליונר מכדורגל, אבל תודה לאל על מה שיש לי".