"פזית חששה שיהיו פקקים, אז יעקב שחר הציע הליקופטר"

"קבענו פזית ואני חתונה, מכבי חיפה הצליחה בדרכה באירופה. מועד החתונה נקבע לערב המשחק בקריית אליעזר נגד טורפדו מוסקבה. יעקב שחר הציע להעמיד לי רכב עם נהג שייקח אותי, אבל פזית חששה שיהיו פקקים גדולים בדרך. שחר הציע להטיס אותי עם הליקופטר שאכן נחת במגרש, טסנו למגרש האורווה הישן בו התארגנתי ומשם לאולם החתונה, קליפסו ברמלה".

רפי כהן נולד ב-28 בנובמבר 1970. "אבא מיכאל ואמא רבקה ממשפחות שעלו לישראל ממרוקו. אנחנו שלושה בנים, אני ילד הסנדוויץ'. למדתי ביסודי בבית הספר 'ערבה' ובחטיבת הביניים, בהמשך בתיכון 'אילת'. הכדורגל אצלי החל במשחקי הקט רגל בשכונה ובבית הספר. תמיד בחרתי לשחק כשוער, הרגשתי שזה הטוב ביותר עבורי. בשכונה גם החבר'ה היותר בוגרים בחרו בי לעמוד בשער".

הוא הגיע לקבוצת הנוער של הפועל אילת. "למדתי לשחק על מגרש גדול. עדיין לא מלאו לי 16 שנים ולא יכולתי לשחק בקבוצה הבוגרת של הפועל אילת בליגה ב'. במסיבת הסיום ציינו אותי כשחקן המתמיד ביותר, אחד שלא שיחק בשום משחק, אבל לא פספס בשל הרצון ואהבת הכדור אף אימון".

הוא עבר להפועל אשדוד ("הייתי שם חצי שנה ולא עשיתי את הפריצה קדימה"). כעבור חצי שנה חזר להפועל אילת. המאמן היה ירון אדיב והשוער אבנר עובד. "כעבור מספר אימונים אדיב שאל את עובד אם הוא לא חושש שרפי כהן יתפוס לו את המקום בין הקורות. בגיל 16 וחצי הפכתי לשוער הראשון של הקבוצה. בחור מהפועל אילת, מוני אלימלך, המליץ עלי בפני מאמן נבחרת הנוער שלמה שרף. שליימה אמר לו להביא אותי לאימון. הרושם שלו ממני היה טוב".

שרף בחר בו לטורנירים בפורטוגל וארגנטינה. "השוער הראשון למעשה היה גבי אלבז ממכבי תל אביב, שרף חיפש לו מחליף, אבל במהלך המשחקים הפכתי לשוער הראשון, הרגשה בלתי נתפשת עבורי, הילד מאילת".

החיזורים מהליגה העליונה החלו להגיע. "קיבלתי הצעות מהפועל באר שבע וממזכיר הפועל פתח תקווה אורי קרני שאחריו עמד אברהם גרנט. מי שהשפיע על ההחלטה שלי היה חיים בן שאנן, שחקן העבר של הפועל באר שבע. הוא אמר לי בפשטות 'לך אך ורק להפועל פתח תקווה'. השוער שם היה אז רוני ג'רבי. גרנט הביא את גולן מלול שהיה צעיר ומוכשר מאוד יחד איתי. הוא נתן לי עדיפות על מלול , אני שיחקתי ומלול החליט לעבור".

לפני גיל 18 הוא עמד בין הקורות בליגה הלאומית. "אני מאמין במהלכים כאלו, בדיוק כפי שהפועל באר שבע נותנת בצדק את אפודת השוער הראשון לניב אליאסי המצוין שמוכיח עצמו בענק. עברתי להתגורר בפתח תקווה, שכרו לי דירה ואיתי באה חברתי פזית, בהמשך אשתי הנערצת".

פתח תקווה חיבקה אותו. "ראשי המועדון דאגו לי לקליטה שקטה ומהירה. מלבד המגורים, דאגו לפזית ולי לארוחות מסודרות, חבר הנהלה מאיר תמרי, בעל מכבסה מוכרת בעיר, דאג בנושא הכביסה. היו המון שיחות עידוד ושירות צבאי, כשפזית הייתה קרוב אלי בתל השומר. חבורת השחקנים שפגשתי הייתה מדהימה, הפכתי לחלק מהמשפחה".

אתה מתגעגע למפגשי שישי לקראת משחקי השבת?

"אין דברים כאלו, המפגשים אצל גדעון מרקוס, ספרנו בסוף השבוע את השעות למפגשים האלו. שיחות המוטיבציה המדהימות של עמנואל (מליקו) אופיר והדברים של גרנט הביאו למחויבות שיא שלנו. בינתיים אנחנו נפגשים כמעט כולם לימי זיכרונות מהתקופה ההיא".

בהפועל פתח תקווה היו לו שלוש שנים של כמעט. "שלוש שנים של מקום שני ונגיעות מאליפות במאבקים נגד בני יהודה ופעמיים מכבי חיפה, לה איבדנו את התואר בשל פסילת שער חוקי שלנו. האמירה עד היום אצל השחקנים היא שאם היינו זוכים באליפות אחת, היינו מביאים עוד שלושה תארים להפועל פתח תקווה".

היסטוריון הפועל פתח תקווה ניסים קלדרון מספר: "הרכש של הילד רפי כהן היה אחד המושלמים של המועדון. אין ספק שרפול הוא השוער השלישי הטוב של הפועל פתח תקווה בכל הזמנים אחרי יעקב ואיציק ויסוקר, תמיד מחובר לקבוצה ושיחק בה בכמה קדנציות. להצדיע לו".

ב-1992 הגיע סופסוף התואר הראשון שלו במועדון – הגביע. "גרנט עבר למכבי תל אביב, אלינו הביא גברי לוי את זאביק זלצר. בליגה הייתה עונה בינונית בה הגענו לפלייאוף התחתון אבל בגביע עלינו לגמר נגד האלופה מכבי תל אביב של אברהם גרנט. הם חשבו שיזכו בדאבל. זה היה גמר של לב ונשמה, של התעלות, ניצחון אדיר בתום 120 דקות משערים של מחפוד וצמד בהארכה של מני בסון ז"ל. חגיגות כמו אחרי הגביע הזה לא זכורות מאז האליפויות של שנות החמישים והשישים. הקפטן מחפוד הבטיח לפני המשחק שנקבל מענק של 5,000 דולר, אז הבטיח".

בעונת 1992/93 הגיע לעמדת המאמן הצ'כי המפורסם יאן פיברניק: "זה לא התחבר והוא עזב. למשימת ההישארות בליגה העליונה הגיעו דוביד שוויצר ואיציק ויסוקר. סיימנו במקום הלפני אחרון, ולפי ההחלטה שיחקנו בפלייאוף נגד מכבי יפו, הרביעית בליגה הארצית. הייתי פצוע, אבל אז הובהר לי ששלמה שרף מבקש לזמן אותי לנבחרת הלאומית אם אני בריא. דרשתי מדוביד וויסוקר לשחק והם נענו. לא ספגתי, ניצחנו ונשארנו בליגה. הזימון לנבחרת הגיע".

הוא עבר למכבי חיפה לפני 1993/4 בסכום מצחיק של 20 אלף דולר. הוא עצמו צוחק כשהוא נזכר: "את מכבי חיפה אימן גיורא שפיגל, ויקטור צ'אנוב עזב ואחרי אלון חזן מכבי חיפה קנו אותי מגברי לוי. מתברר שיעקב שחר שילם להפועל פתח תקווה סכום של 180 אלף דולר, אבל גם אני נאלצתי לוותר תמורת המעבר על סכום של 20 אלף דולר".

העונה הראשונה שלו במועדון הייתה חלומית – עונה ללא הפסד. "אין ספק שזו העונה הכי גדולה בקריירה שלי, עונה עם חרזי, פץ, גלאם, רוני לוי, חזן, האווירון, עטר, ברקוביץ' קנדאורוב והאחרים. סיימנו בלי הפסד עם 95 נקודות".

על המאמן גיורא שפיגל יש לו רק מילים טובות. "שפיגל מאמן ברמה הגבוהה ביותר, מודרני, שקט והעביר לנו את הכדורגל נוסח אריגו סאקי האיטלקי. היה כיף בכל אימון ומשחק אצלו".

ההפסד היחיד הגיע בגביע למכבי תל אביב אחרי ה-0:5 המפורסם בליגה. "הבסנו אותם בתצוגת ענק, אבל כעבור מספר שבועות סיימנו ב-1:1, במשחק שבו נפצע רומן פץ. בשמינית הגמר הפסדנו להם 2:1". עונה לאחר מכן התהפכו היוצרות – מכבי תל אביב זכתה באליפות, אבל כהן וחיפה הניפו את הגביע. "הפעם אנחנו הדחנו אותם בשמינית 1:2, בדרך לדרבי הגמר נגד הפועל חיפה ברמת גן. ניצחנו 0:2 מגולים של עופר שטרית וגלאם".

המעבר הבא היה להפועל חיפה (עונה אחת לא מוצלחת בליגה, מקום שביעי) ואז הגיע ניסיון לחתום באנגליה. "הייתה לי הצעה מברדפורד מהליגה השנייה. זה היה קרוב לחתימה, אבל בסופו של ניסיון חזרתי לישראל, לעונה לא טובה מקצועית בבני יהודה".

גרנט זכר לו חסד נעורים וקרא לו למכבי תל אביב להחליף את שורה אובארוב. "בעונת 1998/99 חתמתי שם, גרנט ביקש שאני אהיה השוער הראשון ושורה הגדול יהיה שוער שני ומאמן השוערים. זאת הייתה הצעה מרגשת להגיע ושוב להיות עם גרנט. לא התחלנו טוב את העונה, הודחנו בשמינית הגביע אצל הפועל פתח תקווה, לא היינו בכושר טוב , גרנט החליט להחזיר כשוער ראשון את אובארוב. נפגעתי מאוד ממנו, חשבתי שזה למשחקים בודדים, אבל לא כך היה. בסוף מכבי תל אביב סיימה במקום השני אחרי הפועל חיפה".

וכמובן, אי אפשר בלי סיפור ההדחה מהנבחרת בשידור חי. "באוקטובר 1998 שיחקה נבחרת ישראל ברמת גן נגד ספרד. היה לנו משחק טוב מאוד והובלנו מגול של חזן. הפסדנו בסיום 2:1 ואני הואשמתי בשערים שספגנו. התקשורת תפסה את שרף עצבני במנהרת השחקנים והוא שחרר אמירה על סיום דרכי בנבחרת הלאומית. עשו מהדברים יותר ממה שהיה באמת, שלמה רק עשה טוב לקריירה שלי מהנוער, האולימפית ועד לבוגרת, אבל יש צורה להגיד דברים, לטוב או לרע. אצל שרף לא שיחקתי יותר בנבחרת הלאומית, אבל אחריו מונה ריצ'רד נילסן שפתח דף נקי והייתי שוב בנבחרת ישראל ".

הוא המשיך לנדוד. "ממכבי תל אביב חזרתי להפועל פתח תקווה שלי, ההמשך היה בקריית גת, מכבי פתח תקווה ושוב 5 שנים בהפועל פתח תקווה. הייתי גם בהכוח עמידר רמת גן, הפועל רמת גן ובסוף הפועל ירושלים. ב-2013, בגיל 42, הודעתי על פרישה ונשארתי מאמן שוערים".

"אמרתי את הדברים בתוך סערת רגשות", מספר שרף, "יש דברים שאמרתי ואני מצטער עליהם כמו על רפי כהן. הוא יודע עד כמה אני אוהב אותו ומה שעשיתי בשבילו וזה אכן משפט אומלל שלא היה צריך להיאמר. כשמזכיר הפועל פתח תקווה אורי קרני שאל אותי אם שווה לרכוש את כהן ואם הוא יכול להיות שוער שם, אמרתי לו שרפי כהן יהיה שוער ראשון וגם שוער נבחרת ישראל, מילה שלי. רפי יודע כמה קידמתי ועזרתי לו".

הקשר שלו לרן בן שמעון לא הספיק למינוי מאמן שוערי הנבחרת. "קיימתי שיחה בנושא עם רן, עבדנו יחד במ.ס. אשדוד. אומר שהנושא לא הסתדר מבחינתו, אני לא בנבחרת ישראל".

הכדורגל סידר אותך כלכלית?

"ברוך השם, שמרתי על מה שעשיתי, אני בסדר ומודה לאלוהים על הכול".

הבת שלך עמית ממשיכה בדרך שלך.

"יש לנו שני ילדים, בן בן 29 ועמית בת 24, שהייתה שוערת נבחרת הנשים של ישראל במשך שנים, ילדה נהדרת אוהבת כדורגל והיום נמצאת בארצות הברית ולומדת לתואר בקולג'. ביקרנו אותה לפני מספר שבועות. היום אני גר במגדלים ברמת גן".