ב-1 ביולי 2022 נשבו רוחות של שינוי ותקווה בכדורגל הישראלי. נבחרת הנוער עשתה היסטוריה עם הופעה חסרת תקדים בגמר אליפות אירופה עד גיל 19, והציגה לראווה בגמר מול אנגליה הגדולה שלל כישרונות שסומנו כמי שיכולים לקחת את הכדורגל הישראלי צעד אחד קדימה.
קצת יותר משנתיים עברו, וברור שהכתרים שקשרו לחברי הנבחרת ההיא היו מעט מוגזמים. אומנם חמישה נציגים ממנה כבר הגיעו לנבחרת הבוגרת, אבל המעבר אמש (רביעי) של סתיו למקין למכבי תל אביב, הבליט עוד יותר את העובדה שחלק גדול מגיבורי הקמפיין המרשים ההוא לכל הפחות תקועים.
בגיל 21, התרחיש שלמקין עוד יחזור ממכבי תל אביב לאירופה נראה יותר מסביר – אבל בשורה התחתונה, עם העובדות קשה להתווכח. מהנבחרת ההיא שני שחקנים בלבד התקדמו לחו"ל עד כה, וכמעט חצי מהסגל ההוא מכתת רגליים בליגה הלאומית, ומתקשה לפרוץ.
שנתיים אחרי משחק הגמר מול אנגליה, מה נשאר מההבטחה?
ההרכב של נבחרת הנוער מול אנגליה – איפה הם היום?
תומר צרפתי (מכבי נתניה) – קיבל הזדמנויות בעונה שעברה ואחרי שלא הצדיק אותן, איבד את מקומו בהרכב לעומר ניראון. ללא דקות ליגה עד כה העונה.
עיליי פיינגולד (מכבי חיפה) – בין הבודדים ברשימה שעשה התקדמות. הראה ניצוצות כבר בעונה שעברה, והעונה אמור לקבל תפקיד מרכזי בעקבות עזיבתו של דניאל סונדגרן. השלים 180 דקות בשני מחזורי ליגה עד כה העונה.
אור ישראלוב (הפועל תל אביב) – סבל מפציעות ובקושי שיחק בעונה שעברה, וגם ככשיחק גילה יכולת חלשה – כולל העונה בליגה הלאומית.
סתיו למקין (מכבי תל אביב) – סומן בזמנו ככישרון גדול, וגם בחו"ל לטשו עיניים. שחטאר דונייצק זיהתה את הפוטנציאל ורכשה אותו, אבל כעת הוא חוזר לישראל בעקבות הטרנד של שחקני הפועל תל אביב שחוצים את הכביש – אחרי חמש הופעות ו-300 דקות בלבד במועדון האוקראיני.
רוי רביבו (מכבי תל אביב) – מתקדם בהדרגתיות וכבר תפס מקום של קבע במכבי תל אביב ובנבחרת ישראל. אם לשפוט על פי תחילת העונה עם ז'ארקו לאזטיץ', גם העונה מצפה לו מאבק לא קל על דקות עם אופיר דוידזאדה.
אל ים קנצפולסקי (הפועל תל אביב) – אחד משחקני המפתח של אליפות אירופה ההיא, לא מוצא את עצמו עד כה כשחקן בוגרים. אחרי שאיכזב בשלל הזדמנויות בעונה שעברה, את העונה הנוכחית הוא פתח כשחקן ספסל ועדיין לא קיבל דקות בליגה הלאומית.
אילי מדמון (הפועל באר שבע) – הקפטן והמנהיג של הנבחרת, דורך במקום כבר כמה שנים. ההשאלות לבני יהודה ובית"ר ירושלים לא הוכיחו את עצמן ואת העונה הנוכחית הוא אומנם פתח בקבוצת האם בבירת הנגב – אבל באופן לא מפתיע, לא ממש נספר על ידי רן קוז'וך וטרם שיחק העונה.
אוסקר גלוך (רד בול זלצבורג) – היהלום שבכתר. מאז הטורניר בסלובקיה ביסס את עצמו ככוכב בהתהוות, הפך לליגיונר הבכיר ביותר וזו רק שאלה של זמן עד שיימכר לליגה בכירה יותר תמורת סכום שיא לכדורגלן ישראלי.
תאי עבד (פ.ס.וו איינדהובן) – השחקן היחיד בסגל שהגיע לטורניר בסלובקיה כליגיונר, עדיין מגשש את דרכו בהולנד. קיבל הצעות לחזור לישראל בקיץ אך בסופו של דבר חתם על חוזה חדש באיינדהובן, ובינתיים מבסס את עצמו בקבוצת המילואים שלה.
אריאל לוגסי (מכבי פתח תקוה) – עוד אחד משחקני המפתח של אופיר חיים בסלובקיה שלא מצליח לפרוץ. מתקשה מאוד מבחינה פיזית במעבר מנוער לבוגרים, ומקושש דקות אצל המלאבסים גם לאחר העזיבה של עידן טוקלומטי וכשמוטל על הקבוצה איסור החתמות.
אחמד סלמן (בני סכנין) – שחקן הכנף הראה ניצוצות של כישרון מסקרן בנבחרת ההיא, אבל מאז בעיקר מחליף קבוצות. מהפועל ירושלים הוא עבר למכבי נתניה, ואחרי שגם שם לא הטביע חותם, מצא את עצמו הקיץ בבני סכנין. אולי השער שכבש נגד מכבי פתח תקוה במחזור הפתיחה של ליגת העל הוא סימן חיובי לבאות.
מחליפים
עילאי תומר (חתום במכבי תל אביב) – שיחק בכל המשחקים באליפות ההיא, ונעלם. הושאל בעונה החולפת לסקציה נס ציונה, ונראה לאחרונה כנבחן בהפועל תל אביב.
נהוראי יפרח (חתום במכבי חיפה) – מי שסומן בעבר כדבר הגדול הבא ממחלקת הנוער של מכבי חיפה, לא מוצא את הדרך למעלה. עונת השאלה בהפועל עפולה נגדעה עם שבר בעצם הפיקה שהצריך ניתוח, ממנו עדיין לא חזר.
דור תורג'מן (מכבי תל אביב) – באליפות ההיא החלוץ שימש בעיקר על תקן מחליף, אבל מאז ביסס את עצמו כאחד הכישרונות הגדולים בכדורגל הישראלי, וכמועמד בכיר להפוך לאקזיט הבא של מכבי תל אביב. בהתחשב בקרדיט הנרחב שהוא מקבל מז'ארקו לאזטיץ' בפתיחת העונה, אין סיבה שלא יימכר לחו"ל בסכום גבוה בינואר או בקיץ.
עידן טוקלומטי (מכבי פתח תקוה) – הלוזונים כיוונו מלכתחילה לרווח גדול על החלוץ המהיר, והשיגו אותו לאחרונה למרות שטוקלומטי לא תמיד עמד בציפיות. 3 מיליון יורו שקיבלו משארלוט, הם די והותר – והמעבר מספק את הקרקע הנכונה כדי לעשות קפיצת מדרגה.
מה דעתך על הכתבה?