הלדר לופס הוא אחד הבאנקרים של הפועל באר שבע בשנים האחרונות. הפורטוגלי שהתחיל העונה את עונתו הרביעית, הוא מהשחקנים הבולטים של רן קוז'וך ונראה שבמשחקים האחרונים קוז'וך גם מצא את השיטה בה לופס וגנאח מזינים אחד את השני מה שבא לידי ביטוי בשערים ובישולים. בתקופה כל כך קשה שעוברת על מדינת ישראל, לופס, שאמנם מתנהג כמו ישראלי לכל דבר ועדיין שחקן זר במדינה במלחמה, זוכר היטב את השבת השחורה של השבעה באוקטובר: "אני זוכר הכל בצורה מושלמת כאילו זה היה היום" מספר לופס בשיחה מנתב"ג, רגע לפני שעולה על טיסה לחופשה קצרה בפורטוגל בפגרת הנבחרות: " זה היה יום מאוד קשה בשביל כולם. בשביל הישראלים בוודאי אבל גם לנו, השחקנים הזרים שהיו פה שנה שעברה. אני חושב שאלה היו הימים הכי קשים בהיסטוריה של ישראל. תקוםה מאוד קשה, נרצחו המון אנשים, נחטפו הרבה אנשים. זו סיטואציה שנמצאת בראש שלנו ולא נשכח את זה לעולם, נזכור את זה כל החיים".
איך אתה התמודדת השנה? בכל זאת אתה שחקן זר שנקלע פתאום למלחמה?
"זה קשה. אני חייב להגיד שהשלוש שנים הראשונות פה בבאר שבע היו מדהימות. החיים היו טובים. השנה האחרונה היתה שנה מאוד מאוד קשה בגלל המלחמה אבל אני פה כבר 4 שנים ואני יודע פחות או יותר איך זה עובד. זה יישמע מוזר אבל את האמת, אני מרגיש מאוד בטוח בבאר שבע. אני מקווה שכל זה ייגמר מהר וכל העיר תוכל לחזור למה שהיתה"
הרבה זרים עזבו את ישראל, גם זרים של הפועל באר שבע שלא הצליחו להתמודד עם הסיטואציה..
"נכון. לי יש קשר מאוד קרוב לעיר, לקבוצה. אני מרגיש את האהבה של האוהדים, של תושבי העיר. אני באמת מרגיש פה כמו בבית. אף פעם לא הייתי במקום שכל כך הרבה אנשים אוהבים אותי כל כך כמו פעם. בשבילי זה מאוד חשוב, אולי הכי חשוב. בשביל שחקן זר שמגיע למדינה אחרת חשוב להרגיש בבית ואני לא יכול להסביר כמה זה עושה לי טוב לקבל את ההכרה והאהבה מכולם. זה מרגיש כאילו נולדתי פה".
האחווה הפורטוגלית
כשאומרים את השם הלדר לופס מיד חושבים על שחקן נוסף, מיגל ויטור, המושבה הפורטוגלית של הפועל באר שבע. השניים חברים טובים על המגרש ומחוצה לו. מבלים יחד ומייעצים אחד לשני. בחודשים האחרונים לופס נאלץ להסתדר בלי החבר הטוב ויטור, שמחלים מפציעה ואמור לחזור בעוד כחודש למגרשים: "את האמת שהקפטן שלנו מיגל לא נמצא איתנו כי הוא נפצע בשנה שעברה והוא חסר לנו. אני מכיר את מיגל המון שנים. גם מפורטוגל מהנבחרת עד גיל 19 גם מיוון שם גם אני שיחקתי. כשהיתה לי הזדמנות לחתום בהפועל באר שבע כמובן שהטלפון הראשון שהגיע אליי היה ממיגל ויטור. הוא דיבר איתי, סיפר לי על המועדון, על העיר. זה היה לי מאוד חשוב שאם אני מגיע למועדון שיש שם מישהו כמו מיגל, זה הופך את ההתאקלמות להרבה יותר קלה. יש לנו יחסים טובים, על המגרש ומחוץ למגרש. אנחנו המון זמן ביחד. גם הוא וגם אשתו טניה מאוד הקלו עליי את המעבר לפה. אני מתגעגע אליו על המגרש. מיגל זה לא עוד שחקן בהפועל באר שבע. קודם כל הוא הקפטן שלנו. הוא נותן לכולם מהניסיון שלו. הוא שחקן מצוין. כל הקבוצה מתגעגעת ואנחנו כבר מחכים שיחזור כי הוא מאוד חשוב לנו".
השנה כאמור, לופס גם קיבל את סרט הקפטן בהיעדרו של החבר הטוב ויטור. אולי החלטה טובה של קוז'וך לתת את סרט הקפטן לשחקן שאולי מדבר הכי הרבה עם השופטים ועכשיו, עם הסרט על היד ועם יותר אחריות, למנוע ממנו כרטיסים מיותרים: "קודם כל מיגל הוא הקפטן שלנו. כשהוא לא נמצא המאמן החליט שאני אהיה הקפטן ואני מאוד שמח. זו גאווה גדולה להיות קפטן הפועל באר שבע. זה סמל והערכה לעבודה שלי על המגרש שלוש שנים. אם לומר את האמת בכל השלוש שנים הרגשתי כמו קפטן על המגרש, הרגשתי חשוב ומשמעותי למועדון. אני שמח שהמועדון יודע כמה אני נותן על המגרש והתייחסו אליי בהתאם. עכשיו עם סרט הקפטן זה משהו מיוחד בשבילי ואני אמשיך לעזור לשחקנים אחרים".
לופס הפך כבר בשנה שעברה לכוח התקפי חשוב מאוד. עם כמה שערים חשובים ובישולים, נראה שהוא אוהב להיות ותר ויותר בחלק הקדמי בחצי המגרש של היריבה: "בשנה שעברה היו לי 9 שערים בכל המסגרות. השנה יש לי כבר 3. אני משחק יותר קדימה, עולה יותר להתקפה. אני אוהב לתקוף ואין שחקן שלא אוהב לכבוש או לבשל שערים. המאמן נותן לי את הביטחון לעלות יותר למעלה, וגם זה שגנאח משחק איתי באגף משחרר אותי ליותר שטחים בגלל השמירה עליו. אני אוהב להיכנס מהאגף לאמצע ואני אוהב את שיתוף הפעולה עם גנאח, יותר קל לי כשהוא איתי באגף".
לופס הוא אחד השחקנים האהובים ביותר על הקהל של הפועל באר שבע אבל הוא מסוג השחקנים שכשהוא אצלך אתה מאוהב בו אבל כשהוא אצל היריבה אתה לא יכול לסבול. אם תשאלו את אוהדי היריבות של הפועל באר שבע, שמו של לופס מיד יעלה כפרובקטור על המגרש. לופס מתנגד לטענות על פרובוקציות: "אני לא חושב שזה נכון. מי שאומר את זה לא מכיר אותי. כשמכירים אותי, וכל מי שפגש אותי בחיים יגיד, שאני ממש לא כזה. אני מאוד אוהב לנצח זה נכון, אני מאוד תחרותי על המגרש. כשאתה רוצה לנצח אז זה נורמאלי לעשות דברים שאתה יכול כדי לנצח. אולי לא אוהבים אותי בגלל התשוקה שלי והרצון לנצח כל משחק אבל אני מכבד את השחקנים של כל הקבוצות ועל הדשא אני סך הכל רוצה לנצח".
אבל אתה ידוע בקצת יותר תיאטרליות, גם עם השופטים דיברת לא מעט פעמים…
"תראה, בזמן משחק, כשאתה על הדשא משחק אתה פחות יכול לשלוט בעצמך. לפעמים אני מרגיש מכה שלא רואים או שאני חושב שקרה משהו שהוא יותר ממה שנראה ביציע או בטלוויזיה. אבל אני לא דרמטי יותר מידי. זה פשוט התשוקה שלי. כשאני לא מקבל שריקה שמגיעה לי אני מתאכזב. בכדורגל יש הרבה אמוציות וקשה יותר לשלוט בעצמך וברגשות שלך על הדשא. אבל אני מכבד את כל ההחלטות של השופטים. עכשיו כשאני קפטן יש לי יותר אחריות ואני גם יכול לדבר עם השופט ולהסביר לו".
מה אתה חושב על האוהדים של הפועל באר שבע? אתה אחד השחקנים הכי אהובים במועדון..
"אוהדי הפועל באר שבע הם האוהדים הכי טובים בישראל. יש לי הרבה כבוד, הערכה ואהבה לאוהדים. אני מרגיש את האהבה שלהם במגרש, בעיר ואני רוצה להחזיר להם. האוהדים מאוד חשובים לנו, בטח בטרנר שהם מגיעים ומעודדים קשה מאוד לנצח אותנו. כשהם איתנו אנחנו מרגישים שאנחנו עם עוד שחקן על המגרש. אני מודה להם על התמיכה וכל הזמן חושב איך להחזיר להם על האהבה שהם נותנים לי".
אחרי פתיחת עונה לא טובה שכללה הדחה מאירופה נראה שהפועל באר שבע התחברה. רן קוז'וך מצא את השיטה הנכונה והקבוצה נראית טובה עם כמה ניצחונות משכנעים ויכולת טובה. לופס מאמין שעם עוד קצת זמן הקבוצה תתחבר עוד והשמיים הם הגבול: "אני חושב שאנחנו משחקים טוב מאוד. הצלחנו להחתים כמה שחקנים טובים מאוד שמדרגים אותנו והמאמן נותן לנו ביטחון. אנחנו עדיין צריכים עוד קצת זמן כי יש פה מאמן חדש ושחקנים חדשים. צריכים להמשיך לשחק טוב וכמובן שאנחנו רוצים להיות כמה שיותר גבוה בטבלה. אליפות? צריכים לחשוב רק על המשחק הבא ובסוף נראה מה יהיה".
מה דעתך על הכתבה?