עדן שמיר כבר עבר הרבה וראה הרבה בכדורגל הישראלי. בגיל 29, אחרי ששיחק בכמה קבוצות גדולות וגם הגיע לנבחרת ישראל, הקשר הוותיק מתחיל להתאקלם במדי מכבי פתח תקוה, אליה הגיע בשלהי הקיץ. שמיר הצטרף כשהקבוצה הייתה במומנטום רע מאוד, אבל יחד עם שאר שחקני הרכש עזר לייצב את העסק. כעת הוא בעיקר שמח לחזור לשחק באופן קבוע, דבר שלא בהכרח קרה בשנים שלו במדי מכבי תל אביב והפועל באר שבע.
אחרי שפתח בהרכב בכל ארבעת המשחקים האחרונים של המלאבסים, הוא נשמע אופטימי למדי ובריאיון בלעדי מדבר בפתיחות לא רק על המטרות לעונה הקרובה, אלא גם על מסע הקריירה הלא שגרתי שלו.
יצאתם לפגרה עם ניצחון ביתי חשוב על ריינה. גם אתה מרגיש שמשהו מתחיל להתייצב בקבוצה?
"אני באמת מרגיש שמשהו מתחיל להתייצב בקבוצה. אנחנו ארבעה-חמישה שחקני הרכב שהגיעו מאוחר יחסית לקבוצה, אז הבנייה התחילה קצת מאוחר. הקבוצה כבר רצה באירופה עוד קודם לכן ואנחנו לא היינו והיו משחקים מאוד קשים. גם לנו, השחקנים שהצטרפו, לקח קצת זמן להיכנס לעניינים ואנחנו עדין בשלב ההתחברות לקבוצה, אבל יש כרגע סגל טוב במכבי פתח תקוה ויש גם צוות מקצועי טוב. היה חשוב לנו לנצח אחרי הסטירה שקיבלנו בטדי שבוע קודם (תבוסת 4:1 בידי הפועל ירושלים, ר"ב). שמחים שלקחנו שלוש נקודות ויצאנו לחג בהרגשה טובה לקראת ההמשך. אני מאמין שגם היכולת תשתפר. לקחנו שבע נקודות מ-12 אפשריות וזה כבר קצב נקודות נורמלי. להוציא את ההתפרקות מול ירושלים בחצי השני, הראנו משחקים די יציבים. גם מבחינת היכולת וגם מבחינת העמידה במגרש".
אפשר לומר שעם ההצטרפות של אייל גולסה, דיינר קיניונס, רנאטו גויקוביץ', ויטלי דמשקאן ושלך מכבי פתח תקוה ממש שינתה את פניה?
"בהחלט. מדובר על שחקני הרכב לכל דבר, על שחקנים משמעותיים. אנחנו באמת רוצים להמשיך את ההתקדמות, רוצים להשתפר בכל משחק ובכל פרמטר. אנחנו רוצים לייצר משהו בריא וחזק בקבוצה ונעבוד על זה. יש עוד הרבה דברים לשפר, אבל מבחינת הפוטנציאל של הסגל, זה סגל טוב והיה כאן חומר שחקנים טוב גם לפני שאנחנו הצטרפנו. אפשר לצפות ולדרוש מהסגל הזה, אבל הדרך ארוכה כדי להציב מטרות כרגע. אנחנו נרצה להגיע כמה שיותר גבוה כמובן".
לקח לך הרבה זמן להחליט להצטרף למכבי פתח תקוה. למעשה כל הקיץ היית ללא קבוצה, עד ממש התחלת הליגה. מה הייתה הסיבה?
"סיימתי חוזה בבאר שבע והפכתי לשחקן חופשי, אז באופן טבעי רציתי לחכות כדי למצות את כל האפשרויות. כמובן שההחלטות התקבלו ביחד עם גפן (גפן פרימו, בת הזוג, ר"ב), כי אנחנו רואים את העתיד שלנו יחד ורוצים להתקדם יחד מהבחינה הזוגית. בסופו של דבר אני מאוד מעריך את מכבי פתח תקוה שאפשר להגיד חיכתה לי והייתה שם עד הרגע האחרון. רציתי לראות מה האופציות שיהיו לי, אולי מועדון גדול יותר בארץ, אולי תגיע הצעה מחו"ל. הייתי חופשי אז העדפתי לקחת את הזמן. האמת שבסופו של דבר לא היו הצעות ממועדונים גדולים".
התאכזבת שלא היו הצעות? בכל זאת יש לך מעמד מסוים בכדורגל הישראלי.
"כשנגמרה העונה הקודמת והבנתי שאהיה שחקן חופשי, אז אולי כן ציפיתי להצעות מקבוצות בכירות, אבל חד משמעית לא התאכזבתי. אני בנאדם מאוד מאמין, ובכל דבר אני מעדיף לראות את הטוב. אני מאוד שמח להיות במכבי פתח תקוה, זה מועדון מאוד מכובד ואני לא סתם אומר. התנאים פה טובים מאוד, אנשים טובים מאוד ואני נמצא במקום טוב. מאוד שמח על הבחירה שלי. אני תמיד שואף להגשים את מלוא הפוטנציאל שלי, אבל כנראה זאת הדרך שנסללה לי וכאן אני אמור להיות. אני מסתכל על ההגעה שלי מכבי פתח תקוה כאתגר מאוד גדול. אחרי כמה שנים ששיחקתי במועדונים גדולים בארץ וגם במועדון בחו"ל, היום הגעתי לאתגר מסוג אחר. המטרות והציפיות של המועדון שונים ממועדונים קודמים בהם שיחקתי, אז אני באמת לוקח בחיוב את האתגר הזה. אני בטוח שיש לי מה לתת. אתן הרבה למכבי פתח תקוה ואני שמח להיות כאן היום. אין לי טענות ולא אכזבות משום דבר אחר".
בעונה שעברה שיחקת בבאר שבע, זה יהיה נכון להגיד שציפית להמשיך שם? למה בעצם לא המשכת לעונה נוספת?
האופציה של באר שבע להאריך את החוזה שלי הייתה עד ה-15 ביוני. גמר הגביע היה ב-30 במאי. חשבתי שאקבל הארכת חוזה, כי לפני כן היו כל מיני דיבורים וכן נזרקו דברים מהקבוצה לגבי זה שאמשיך. שום דבר לא הגיע לכדי הצעה רשמית ממשית, אבל בסופו של דבר אני חושב שמה שקרה לנו בגמר הגביע והשינויים של המועדון עם הצוות המקצועי והעזיבה של אליניב ברדה, השפיעו בסוף גם על זה. לא יודע מה היו השיקולים של באר שבע שלא אמשיך, אם זה כלכלי, מקצועי או משהו אחר. אין טעם להיכנס לזה. בהתחלה עוד חשבתי על זה קצת, אבל מהר מאוד החלטתי לא להתעסק בזה ולא לקחתי את זה אישית. אין לי שום טענה או טינה להפועל באר שבע, זה לגיטימי לגמרי מבחינתם. מעריך מאוד את המועדון, את אלונה ברקת וכמובן את הקהל. אני אדם מאמין, אז כנראה שזה מה שצריך לקרות".
הגעתם פייבוריטים מוחלטים לגמר הגביע, כמה גדול היה השבר במועדון אחרי ההפסד למכבי פתח תקוה?
"הייתה אכזבה מאוד גדולה. סיימנו את העונה במקום השלישי, לא יודע אם אפשר לקרוא לזה עונה בינונית, כי בסוף מקום שני-שלישי זה המקום הריאלי של הפועל באר שבע. הייתה קבוצה טובה, אבל הייתה עונה מלאה בעליות וירידות והגמר הזה היה מבחינה ספורטיבית הזדמנות להציל את העונה ולעשות משהו גדול ולסיים עם תואר. לא הגענו טוב לגמר הזה, הפסדנו כמה משחקים לפני הגמר. היינו מפוקסים רק בגמר והפסדנו כמה משחקי ליגה בדרך".
לוקח אותך עוד שנתיים אחורה. איך היית מגדיר את הקדנציה שלך במכבי תל אביב?
"הגעתי למכבי תל אביב אחרי שנה וחצי בבלגיה. הושאלתי מליאז' למכבי וחתמתי שם ממש קרוב לסגירת החלון. הייתה לי חוויה מאוד טובה מבחינתי. הבקעתי שמונה שערים בכל המסגרות, שיחקתי לא מעט ובאופן אישי היה לי טוב. אם זה היה תלוי בי אז רציתי להמשיך שם, אבל דברים קרו אחרת. החזירו את איביץ' וגם דור פרץ ויונתן כהן חזרו לקבוצה והם היו צריכים לממש סעיף רכישה עליי מסטנדרד ליאז', נדמה לי שהסעיף היה סביב 500-600 אלף יורו ובסוף החליטו לא לרכוש. מבחינה אישית, אם אני עושה סיכום לעצמי מבחינת היכולת שלי, אז זה היה פרק מוצלח. היו גם תקופות אמנם שלא שיחקתי, והתחרות הייתה קשה, אז בכל הזדמנות שהייתה לי עליתי במטרה להוכיח שמגיע לי. בסוף התרומה שלי לקבוצה הייתה טובה".
התאכזבת שמכבי תל אביב לא מימשו את האופציה?
"זה לא מאכזב אותי, כי זה דבר שלא בשליטתי. כל מה שלא בשליטתי, אני לא אתאכזב ממנו. אני כן אתאכזב אם יהיה לי משחק לא טוב, אני אתאכזב אם אני אקבל החלטה כזאת או אחרת שבסוף תתברר כטעות. אבל כל אלה דברים שתלויים רק בי".
היו כאלה שסימנו אותך כמחליף של דור פרץ, שיצא לאיטליה בכושר שיא מישראל. זה שם עליך לחץ?
"האמת שלא. דווקא הרגשתי שאני מגיע בלי הרבה לחץ ובלי הרבה ציפיות. הרגשתי הפוך, ברור שיש לי אחריות אישית להבין שמועדון כמו מכבי תל אביב מביא אותי, אז הציפיות ממני הן לעמוד בדרישות של המועדון הגדול הזה. אבל מצד שני הגעתי מאוד משוחרר, בלי מעמסה על הכתפיים".
אני רוצה לשאול אותך לגבי משחק ספציפי שהיה לך במכבי תל אביב באותה עונה.
"עוד לפני שתגיד, אני כמובן יודע למה אתה מתכוון. זה ברור עוד לפני ששאלת".
השאלה היא כמובן על המשחק מול מכבי חיפה בינואר 2022. שמיר כבש שער אדיר שקבע 0:2 למכבי תל אביב בחוץ, ואז חיפה עשתה מהפך. בסוף שמיר גם שברת את קו הנבדל כשנפל ברחבה לקראת הסיום בשער של דין דוד, שקבע 3:2.
היה בזמנו עליהום מטורף עליך מצד אוהדי מכבי תל אביב. איך הרגשת?
"קיבלתי המון תגובות על המשחק הזה. בסוף התחושה היא אכזבה עצומה, זה ברור. קרסטאיץ' היה המאמן, הפתיחה הייתה מטורפת מהצד שלנו. גם בגול הראשון הייתה קרן, נגחתי לאחור, הכדור פגע באחד משחקני חיפה ונכנס. ואז השער השני, ואנחנו מובילים 0:2. דקה 60 ומשהו, אני מוסר לטל בן חיים, עשו עליו עבירה והשופט כבר שרק לפנדל, בסוף ה-VAR תיקן אותו כי זה היה מחוץ לרחבה, ואז הלכנו אחורה והם באו אלינו בגלים. המשחק ממש ברח לנו מהידיים.
"את הגול השלישי של חיפה אני כמובן לא אשכח. הייתה להם קרן וקיבלתי מכה בברך, יש לי צלקת עד היום מהמכה הזאת. לא ראיתי כדור, לא ראיתי כלום, באמת חטפתי בברך. מישהו חתך אותי עם הפקקים בברך ופשוט נשכבתי. שמעתי את השאגות של האוהדים וכבר הבנתי מה קרה, בלי לראות. היו דעות חלוקות של הקהל אחרי אותו משחק, קיבלתי תגובות מכל הסוגים. היו גם תגובות טובות, ולא זוכרים בסוף שהיה לי משחק טוב, זוכרים רק את הדקה האחרונה. אני מבין את זה, אלה אמוציות של אוהדים ואני לגמרי מבין. פחות לקחתי קשה את התגובות, יותר התאכזבתי מעצמי על איך שהמשחק נגמר. הסתכלתי על המשחק אחר כך ואמרתי לעצמי, כמה הערב הזה יכול היה להיות גדול עבורנו ומתוק עבורי. זה כבר היה בידיים שלנו, ופתאום הכל התהפך. זה היה יכול להיות ערב ענק שייזכר להרבה שנים. הוא יהיה זכור כנראה, אבל לא מהצד הטוב שלנו".
יכול להיות שלאותו משחק הייתה השפעה על כך שמכבי לא רכשה אותך בסיום אותה עונה?
"לדעתי לא. היו עוד משחקים וכבשתי עוד שערים, אז אני לא חושב. המשחק הזה היה בינואר וקרו עוד דברים אחריו. כנראה ההחלטה התקבלה אחרי שגם הגיע מאמן חדש (ולאדן איביץ', ר"ב), וזה בסדר. כמו שאמרתי על באר שבע – ככה זה נגמר, והכל בסדר".
ב-2020 בחרת לצאת לבלגיה בחלון של חודש ינואר. חתמת לשלוש שנים בסטנדרד ליאז'. בדיעבד זה היה צעד נכון?
"ליאז' מועדון גדול מאוד בבלגיה והם מאוד רצו אותי, אז החלטתי שזה יהיה צעד טוב וקשה היה להגיד לא להצעה כזאת. כשאני הגעתי, המועדון התחיל סוג של צלילה ועד היום בעצם הם לא מצליחים להתרומם. הצלילה שלהם התחילה בקורונה. אני הגעתי בינואר ובערך חודש אחר כך התחילה הקורונה בכל העולם. הכל הופסק למעשה, לא היו אימונים, לא משחקים. היה סגר חונק וההתאקלמות שלי הייתה מאוד קשה. במיוחד בהתחלה הייתה בהלה מטורפת ולהיות לבד בחו"ל – בלי אימונים ובלי משחקים, כשהכל סגור – זה מאוד קשה. גם המועדון לא נתן לי לעזוב. כל כמה שבועות הייתה ישיבת מנהלת שם, ומשכו אותי עוד ועוד. בעונה השנייה שהתחלתי שם, דווקא התחלנו טוב ואז התחלף מאמן והתחלפו בעלים ואני עצמי חליתי בקורונה והכל הלך לא טוב. התחלתי שם את טרום העונה והיו שניים או שלושה משחקי ליגה, נכנסתי כמחליף – ואז מכבי תל אביב נכנסה לתמונה".
היית חתום לשלוש שנים. בדיעבד, מה גרם לך לחזור לישראל מהר יחסית?
"ראיתי שהגיעו בעלים חדשים, אמריקאיים, הביאו הרבה מושאלים ממועדונים אחרים ששייכים לאותם בעלים והפכו את ליאז' לסוג של קבוצת בת. ראיתי מה קורה, והבנתי שאני מעדיף ללכת על ההצעה של מכבי".
מצטער על זה?
"לא. באמת שלא מצטער. לא היה לי טוב בליאז', אז העדפתי לחזור. לא חושב שהייתי צריך להישאר שם. החיים שם באיזור שבו הייתי לא היו אידיאליים, במיוחד בתקופת הקורונה. ברור שבסוף אתה מגיע בגלל המקצוע שלך שזה לשחק כדורגל, אבל אני אחד שהחיים האישיים מחוץ לכדורגל מאוד חשובים לו ומאוד משפיעים עליי".
אני שם לב לאורך כל השיחה שאתה לא מצטער על שום דבר שקרה לך במהלך הקריירה. זה סוג של השקפת עולם שלך?
"בכל דבר אני מסתכל על הדברים הטובים שקרו לי ועל מה הרווחתי בכל סיטואציה. אני שמח מהחיים שלי, שמח על הזוגיות שלי. מבחינת הקריירה שלי, אז מקצועית אני חושב שכן יכולתי להיות במקום יותר גבוה. מאיך שאני תופס מעצמי ויודע מה אני מסוגל, אז כן, יכולתי להיות במקום אחר, אבל אני לא נותן לזה לנהל אותי ולא נותן לתחושה הזאת לקבוע את מצב הרוח שלי. אני גם לא מתעלם ממה שכן יש לי, וברוך השם יש דברים טובים".
דיברת על פספוס פה ושם, אז אפשר להגיד שאתה מפספס תארים סדרתי? יש לך גביע בקרית שמונה, אבל לבאר שבע הגעת אחרי שלוש האליפויות, למכבי תל אביב הגעת בעונה בלי תואר, חזרת לבאר שבע אחרי הגביע ועכשיו מכבי פתח תקוה שוב אחרי הגביע. התארים בורחים ממך?
"התארים לא בורחים ממני, אני פשוט מאחר להגיע. זה כן צובט קצת. הייתי רוצה עוד תארים בארון שלי. זה משהו שאני כן מאוכזב ממנו. כשיש לך לפעמים שיחות עם חבר'ה שפרשו, אז בסופו של דבר זה מה שנשאר לך. תארים זה משהו שאי אפשר לקחת ממך. הייתי רוצה עוד תארים ואני גם אזכה בהם. יש לי עוד זמן".
עד כמה יש לך תחושת פספוס בכל הקשור לנבחרת? בגיל 29 יש לך רק הופעה אחת בבוגרים, במשחק ידידות מול הונגריה, משחק שלא מעט שחקנים התחמקו ממנו.
"ברור שהייתי רוצה יותר הופעות. כל שחקן היה רוצה יותר. היו תקופות בעבר שהייתי ראוי לקבל זימון ואין לי מושג לענות למה זה לא קרה. היו תקופות שהייתי בכושר טוב וזה לא קרה, זה גם משהו שלא בשליטתי. אני לא מתאכזב מאנשים או החלטות, בטח בכדורגל. שום דבר לא יכול לחדור אליי באופן אישי, אני רק שואף מזה מוטיבציה וזה מבעיר בי אש להוכיח שאני כן יכול".
תקופת מלחמה בצפון, אתה יליד הצפון, שיחקת לא מעט שנים בקרית שמונה. איך אתה רואה את המצב?
"זה נושא שמאוד כואב לי באופן אישי. המצב בצפון ובכלל במדינה. יש לי מקום גדול בלב לצפון ולקרית שמונה. המשפחה שלי עדיין בקריות ועם מה שאנשי הצפון עוברים, נשאר פשוט לעמוד ולמחוא להם כפיים. קרית שמונה הפכה לעיר רפאים, היא סופגת ירי כל יום. יש לי חברים שכבר שנה מפונים, נעלמו עסקים ועזבו משפחות שלמות. יהיה להם מאוד קשה לחזור לעיר ולשקם את העיר והעסקים שלהם. זה ממש עצוב, ויש פחד גדול מהמצב, ממנהרות של החיזבאללה שהתגלו. המצב הזה באמת מאוד כואב לי".
ספר לסיום על הזוגיות עם גפן פרימו. איך זה לחיות עם ספורטאית אולימפית בכירה?
"הכרנו בצורה הכי בנאלית, דרך הרשתות החברתיות. החיוך שלה והעיניים שלה הקסימו אותי. הקטע של הספורט דווקא מאוד חיבר בינינו. כשהתחלנו להכיר לעומק ונכנסנו לזוגיות, אז ראינו המון יתרונות בזה ששנינו באים מהספורט. השגרה של גפן, בעיקר בשנה האחרונה, שנה אולימפית, הייתה לא פשוטה. הטיסות, הטורנירים, מחנות האימונים, הכל היה בקצב ומתח מאוד גבוה. היא נמצאת בספורט תובעני עם המון דרישות, בטח ספורט שהוא השפיץ בישראל. היתרון בזה שגם אני מגיע מהספורט, הוא ביכולת להכיל את זה ולעזור. זה כמובן הדדי, כי גם היא שם בשבילי כשאני צריך. השיחות שלנו מאוד עמוקות, אמיתיות ומדוייקות. אנחנו יודעים לייעץ אחד לשנייה".
איך זה היה בשבילך ללוות אותה במהלך האולימפיאדה? אמנם נשארת בארץ, אבל בטח הייתם בקשר צמוד לכל אורך יום הקרבות שלה.
"זה היה מלחיץ גם בשבילי. אני יודע כמה היא חיכתה לזה, כמה גפן עבדה בשביל האולימפיאדה הזאת, כמה מדברים על זה והכל מכוון ליום אחד מסוים ובסוף היום הזה מגיע והלחץ היה מטורף. כל שנייה בקרב שלה זה התקף לב, והייתה חוויה מטורפת. אני ממש גאה בה וצריך להבין את הלחץ שהיא הייתה בו ביום כזה. זה ארבע שנים שמתנקזות ליום אחד. היא גם הייתה קרובה למדליה. גפן היא ווינרית ענקית ואני גאה בה על הגישה, ההכנות והמקצוענות שלה".
ביום ראשון תחזור מכבי פתח תקוה לליגה ותארח את הפועל באר שבע במשחק פיקנטי מצידו של שמיר.
"כל שחקן שמשחק נגד הקבוצה הקודמת שלו כן ירגיש משהו, אי אפשר לברוח מזה", הוא מסכם. "אם זה היה בטרנר אז אולי זה היה אחרת, אבל אנחנו באים למשחק חשוב מבחינתנו, אתגר גדול עבורנו ונצטרך להתכונן טוב למשחק הזה. בליגה העונה, כל קבוצה יכולה לנצח כל קבוצה".
מה דעתך על הכתבה?