אבוקסיס הגיע רעב, בלבול נותר רעב: הטור של דני דבורין

שישה הפסדים בשמונת מחזורי הליגה בכדורגל היו די והותר למכבי נתניה, ומכאן שקשה מאד לבקר אותה על החלטתה להיפרד ממאמנה מרקו בלבול. תמו ימי החסד למאמן, בעיקר על רקע העובדה שאפילו הפועל חדרה, שעדיין לא ניצחה משחק אחד, ספגה עד כה 'רק' ארבעה הפסדים.

מאמני כדורגל יודעים שמראש, ובכל קבוצה, עליהם ללכת על חבל דק, ולקוות שהשחקנים על כר הדשא יספקו עבורם את התוצאות הרצויות. זה נכון כשמדובר בליגה שלנו, ונכון בכל ליגה בעולם. תשאלו את אריק טן האח שפוטר השבוע ממנצ'סטר יונייטד, בלבול האמין כנראה שהשידוך עם קבוצת מכבי נתניה יימשך גם לאחר ההפסד 3:0 שנחלה במשחקה עם הפועל חיפה. הוא גם אמר זאת במילים ברורות: "התפקיד שלי הוא למצוא פיתרונות, ואני אמצא אותם", אך דבריו אלה לא מילטו אותו מהפרידה הכואבת.

מרקו הוא כבר מוותיקי המאמנים בארץ, ואין טוב ממנו לדעת מהן ציפיותיה של כל קבוצה בליגת העל. של מכבי נתניה הן למשל גדולות בהרבה מהמקום האחרון בטבלה, אותו היא מאכלסת. למרות שגם בטח ביכולתו לחלצה משם, בנתניה פקעה הסבלנות מפני שהזמן קצר והמלאכה מרובה.

בכדורגל, כמו בכל ענף ספורט, ישנם משחק, רגע, או דקה, שבה הכל יכול היה להראות אחרת. אותו רגע נירשם במחזור הלפני אחרון, במשחק שבין הפועל חדרה למכבי נתניה. קבוצתו של בלבול הובילה 1:2 עד לדקה ה־92 ואז השוותה חדרה ל־2:2. הרגע הזה, שמנע זכייה בשלוש נקודות, תרם תרומה משמעותית לתמונת תחתית הטבלה.

העובדה שלעולם אין חלל ריק בקבוצת כדורגל, הוכחה השבוע, כשמיד לאחר שמרקו בלבול הלך הביתה, הגיע יוסי אבוקסיס. עבורו זהו קרש הצלה, לאחר שהיה תקופה מחוץ למשחק. ממנו לא ידרשו לעשות פלאים. עליו יהיה רק להוציא את הקבוצה מהבוץ אליו שקעה ושמעליה נמצאות בין היתר, קריית שמונה והפועל חדרה.

האמביציה של יוסי אבוקסיס מוכרת לכל, אולם הוא, כמו קודמו מרקו בלבול בעמדת המאמן, מודע לכך שההבדל בין הבקעת שער לבין החטאת שער, הם שקובעים למאמן מה היא הצלחה ומהו כישלון.