הלל קפלן נחשב לחלוץ הטוב ביותר בהיסטוריה של הפועל בית שאן. הוא אמנם עשה קריירה יפה גם במכבי חיפה ובני יהודה, אבל עם הקבוצה מהעמקים הוא מזוהה יותר מכל. "אבא אברהם נולד בווילנה, אמא זהבה נולדה בלנינגרד, שניהם שרדו את מחנות הריכוז של הנאצים בשואה. לאבא היו שמונה אחים ואחיות, רק אחותו והוא שרדו. נולדו להם ארבעה ילדים, צבי ולאה בסיביר, אני נולדתי בפולין ב-1 בדצמבר 1958, אחי עמוס נולד בישראל. עלינו היישר לבית שאן בשנת 1960".
אחרי שפתח את הסיפור בשואה, קפלן מעלה טרגדיה משפחתית אחרת. "הבן של אחותי לאה, אביב גולן, נפל בשנת 1997 באסון המסוקים שהתנגשו מעל שאר ישוב בדרכם ללבנון. סיפור לבנון נמשך עד היום, אין עדיין שום פיתרון לארגון הטרור". הוא מספר גם כי האח עמוס, שהיה שוער בית שאן שנים ארוכות, הלך לעולמו לפני מספר שנים.
זה מחזיר אותנו לנקודת ההתחלה – בבית שאן. "אבא היה מורה וסגן מנהל בית הספר 'תומר'. ביסודי למדתי בתומר ובתיכון בבית הספר המקיף בעיירה. קבוצת הכדורגל הפועל בית שאן ששיחקה בליגה ב', אז הליגה השלישית, הייתה גאוות העיירה. בימי ראשון היה עיתון 'חדשות הספורט' הדבר המבוקש ביותר, בעמוד האחרון פורסמו בריבוע קטן תוצאות המשחקים. חיפשנו את המשחק של הפועל בית שאן בבית ובחוץ, את שם השופט ואת כובשי השערים. חשבנו שכל המדינה קוראת על המשחקים שלנו. בכל שטח פתוח אליו היה מגיע כדור בעטנו ורצנו אחריו. החלום היה להגיע לקבוצה, התושבים אהבו אותה, למשחקים בבית התיצבו מעל 2,500 אוהדים".
לקבוצה הגיע דרך אחיו צביקה. "ביקשו ממנו להביא אותי, הגעתי אל המאמן אברהם רחמים, שחקן הבוגרים, שקידם אותי במהירות לקבוצת הנוער רחמים ביקש מההנהלה להעלות אותי במקביל לנוער גם לבוגרים. סיימתי מדי פעם משחק נוער בבוקר , התקלחתי ושיחקתי גם בבוגרים של בית שאן. הייתי חלוץ טוב, מחוץ לרחבה, ברחבה ועם משחק ראש מעולה, נער בן 16 שכובש צמדים כמעט בלי הפסקה. הגולים שלי עשו לי שם אצל מועדונים בעיקר בצפון, סקאוטים הגיעו לצפות בי משחק ללא ידיעתי".
בעונת 1977/78 החגיגה הייתה גדולה. "אז אימן את הקבוצה נמרוד ברין, אגדת כדורגל בהפועל עפולה והאזור, שהעלה את הפועל בית שאן לליגה הארצית בעזרת 16 גולים שלי. זו כבר הייתה במה יותר מוכרת ומסוקרת עם מפגשים נגד הפועל פתח תקווה, הכח ר"ג, מכבי חיפה, הפועל טבריה, הפועל חולון ועוד. בארצית סיימנו בעונה הראשונה במקום העשירי, כבשתי 11 שערים מתוך 26 של הקבוצה. עונה לאחר מכן סיימנו במקום השישי. את בית שאן אימן אבה גינדין, המגן/ חלוץ הענק של הפועל חיפה ונבחרת ישראל. כל משחק בית היה פסטיבל. הכדורגל תפס חזק בבית שאן ובישובים מסביב".
כאן אנחנו עושים פסק זמן. דמעות שוב עולות על לחיו. "במקביל לכדורגל, הייתי בעל עדר גדול של כבשים. הייתי רועה צאן במשך שנים, היה לי דיר כבשים אותן הובלתי יום יום למרעה בשטחים פתוחים חופשיים, עד היום אני עושה את זה. לפני כ-20 שנים הרסו לי את הבית בו התגוררתי שנים עם משפחתי, בטענה של העירייה כי אין את כל האישורים לבית כחוק. זה עבורי סיפור עצוב ומרסק, הדמעות זולגות ממני חופשי בכל פעם שאני מספר על כך. זאת בושה וחרפה שזועקת לשמיים".
כאן יש לציין כי במסגרת ידיעה שהעלינו בנושא ב-2020 נמסרו תגובת עיריית בית שאן ומשרד האוצר. מעיריית בית שאן נמסר: "ראש העיר פעל בכל האמצעים העומדים לרשותו כדי למנוע את ביצוע צו ההריסה. יתרה מזאת, מועצת העיר אישרה המלצה להקצאת השטח עליו נבנה הבית למשפחת קפלן. צעד זה לא צלח מול מנהל מקרקעי ישראל. העירייה תעמוד לרשות המשפחה ותסייע ככל שניתן".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה פועלת ומבצעת עבודת אכיפה לפי חוק התכנון והבנייה. המבנים המדוברים הינם בית מגורים וסככות חקלאיות שנבנו שלא כחוק על שטח ששימש בעבר גן לאומי בבית שאן, בעוד שלבונה הרשאת רעיה שנתית ולא כל זכות אחרת על המקרקעין. בינואר 2017 הוגש כתב אישום וניתן גזר דין של בית המשפט הכולל צווי הריסה ושימוש, בינואר 2020 נהרס המבנה כדין ובהתאם להחלטת בית המשפט".
אז היכן אתה מתגורר עכשיו עם המשפחה?
"באותו מקום הקמתי קרוואן שגודלו 50 מ"ר. בסמוך יש את דיר הכבשים, כ-70 ראש. הבקשות והתחנונים שלי לא עוזרים כבר שנים. מי שהיה יכול לעזור היה ראש העיר לשעבר ז'קי לוי. הוא אכל ושתה אצלי, היה מבאי ביתי, אבל הוא ברח ברגע של אמת. הנושא נמצא בעיריית בית שאן. אולי יהיה נס ויהיה שינוי בהחלטה הקשה. הייתי השחקן הנערץ, גאוות העיר. עזרתי לכולם".
נשמע נורא לגור כך.
"אני נשוי לרבקה, אותה הכרתי בבית הספר. היא צעירה ממני בשנתיים, יש לנו שתי בנות ושבעה נכדים. שתי הבנות שלי חזרו בתשובה, נשואות לחוזרים בתשובה. הבת הקטנה, עם הבעל והילדים, מתגוררים איתי בקרוואן הצפוף, הם לא רוצים לעזוב אותי ואת רבקה לבד. בעלה של בתי עוזר לי ומטפל בעדר הכבשים, שעבורי הוא למען הלב והנפש. שטחי המרעה מסודרים מנהלית".
ממה אתה מתפרנס?
"אני לא עובד, השכר שנכנס ממני למשפחה הוא מהביטוח הלאומי. אשתי עובדת בעיריית בית שאן בבית המוסיקה. אני ממתין לשינוי ולימים טובים יותר".
חוזרים לתחילת הדרך ולימים היפים יותר. בעונת 1979/80 מכבי חיפה הציעה תמורתו את רוני רוזנטל ומשה סלקטר. "באותה עונה בית שאן ומכבי חיפה שיחקו שתיהן בליגה הארצית, אנחנו סיימנו במקום השישי, מכבי חיפה בשביעי. יו"ר מכבי חיפה צביקה ויצנר הציע לראשי בית שאן את החלוצים שלו. מנהלי בית שאן סירבו בתוקף, רוזנטל היה עדיין לא מוכר וסלקטר שירת רחוק בצבא".
בסוף סלקטר ורוזנטל נשארו – וקפלן חבר אליהם במכבי חיפה. "כעבור שנה הקבוצה חזרה ולפי הפרסומים הם שילמו עבורי סכום גבוה במיוחד. עברתי לקריית אליעזר תחת ג'וני הארדי וליאון גרוס. עלינו חזרה לליגה העליונה עם ברוך ממן, ירון פרסלני ושחקנים נהדרים נוספים".
בעונת 1982/3 הוביל את הקבוצה לחצי גמר הגביע- 4:4 נגד מכבי תל אביב ו-4:5 לצהובים בפנדלים: "כבר אז הוחלט כי בעונה שאחרי יהיה שלמה שרף מאמן מכבי חיפה".
עידן שרף החל וקפלן מצא את עצמו בחוץ. "אצל שלמה שרף הדברים לא הסתדרו לי כפי שהיו קודם. הייתי שחקן שהאוהדים הניפו על הכתפיים, אבל שרף כבר תכנן את ההחתמה של זאהי ארמלי . לאחר מספר אי הבנות שלי איתו ביקשתי ממנו ומההנהלה לעבור למועדון אחר. הבקשה שלי התקבלה, תם פרק יפה בקריית אליעזר".
יעקב גרונדמן הביא אותו לבני יהודה. "בני יהודה רכשה אותי ממכבי חיפה בסכום כספי גבוה מאוד. הגעתי לשכונה באמצע העונה, גרונדמן היה מאמן נפלא, נשמה טובה ואיש יודע כדורגל, כל שחקן אהב להיות בקבוצתו. התוצאות בסיום לא היו טובות, בני יהודה לאכזבתי וכאבי ירדה לארצית יחד עם רמת עמידר והפועל יהוד. בעונה שאחרי, 1984/5, בני יהודה חזרה לליגה העליונה מהמקום הראשון בארצית יחד עם מכבי שעריים".
לאחר שתי עונות עזב את בני יהודה. הייתה לי אהבה לשכונה ולאוהדים. אבא שלי חלה מאוד ולא רציתי להשאיר אותו לבד. זכיתי לטפל באבא וחזרתי לשחק בהפועל בית שאן בליגה השלישית. אימן את הקבוצה אברשה מרצ'ינסקי , מאמן ואדם גדול שהחזיר את המועדון לליגה הארצית".
הוא המשיך להפועל טבריה בליגה השנייה, "עם האחים עופר ואיל דן שמקומם היה צריך להיות במועדונים במרכז הארץ, מאיר אמור, שבתאי שינו, יוסי אדרי ועוד. המשכתי לנדוד בצפון להפועל נצרת עלית, לדבורייה ולכפר תבור בליגה ג '. בגיל 40 החלטתי לפרוש מכדורגל פעיל. אימנתי בהמשך את הפועל בית שאן לאחר עזיבתו של אייל לחמן".
אתה זוכר גולים מיוחדים שלך?
"מעבר לפריצה חזקה ובעיטות טובות לשער היה לי משחק ראש טוב. במשחק נגד הפועל ראשון לציון, שבשערה עמד השוער המצוין והגבוה אפרים ויימן, התרוממתי מעליו ונגחתי צמד".
כסף מהכדורגל עזר לך?
"אומר את האמת, הכסף הגדול לא עניין אותי אז. חייתי כמו שצריך ולא היה חסר לנו כלום כמשפחה".
בקשתך לאחר החגים?
"תפילתי היא שראשי העיר בית שאן יאפשרו לי ויחזירו אותי ואת משפחתי לבית שלנו האהוב, ושכל החטופים בעזה ישובו לביתם ואל משפחתם".
מה דעתך על הכתבה?