1 – בימים הגדולים של "שירים ושערים" האגדית, לימדו אותנו הקולות שבקעו מהרדיו שלל קלישאות. שתיים מהן אהובות במיוחד: "כשלא מבקיעים, סופגים", ו"הטבלה לא משקרת". ושתי הקלישאות האלה קרמו עור וגידים כבר בארבע דקות הפתיחה של המשחק אתמול (שני) בטרנר: בדקה השנייה פטריק טוואמסי הגיע למצב טוב מאוד עבור בית"ר ירושלים אבל ניב אליאסי הדף היטב, וכעבור שתי דקות נוספות שחקן הסיבוב, קינגס קאנגווה, השחיל עוד כדור מ-20 מטר לרשת – הפעם דרך הקורה. המשחק נגמר, כי בית"ר היא הקבוצה הכי טובה בעולם בלקבל גול אחרי שקיבלה גול (כמו שהיא הכי טובה בעולם בלתת גול אחרי שנתנה גול, חשוב להדגיש). בית"ר לא הבקיעה ומיד ספגה, והטבלה (שוב) לא משקרת.
בניגוד למה שחשבנו בימים שלפני המשחק וכמעט עד שהוא התחיל – זה לא היה כוחות. הפועל באר שבע גדולה על כל הליגה ובטח שעל בית"ר – קבוצה עם בלם חלש מאוד (מרסלן), שעוד סבלה מההיעדרות של ירדן שועה ומהטעות של ברק יצחקי בבחירת ההרכב (סחטיין על התגובה מיד בסיום המשחק. לא קורה הרבה בכדורגל הישראלי).
נראה שהשנים בלי האליפויות עשו טוב לבאר שבע. הורידו מעט את הלחץ סביב המועדון, החזירו אותם לפרופורציות הנכונות – קבוצה גדולה שמייצגת עיר גדולה וחשובה, אבל לא שייכת באמת לקליבר של מכבי תל אביב או מכבי חיפה. ולפני שנעלבים שם באיזור חיוג 08 – אלה חדשות מעולות, כי כשבאר שבע משחקת בדיוק במידות שלה – באצטדיון שתפור לה, עם הקהל שלה, בלי לחץ מיותר להוכיח שהיא משהו אחר – זה עובד לה מעולה.
לכאורה, אלונה ברקת לקחה הימור קשוח מאוד עם המינוי של רן קוז'וך על חשבונו של אליניב ברדה: להזיז את הסמל האגדי של רבע המאה האחרונה לטובת מאמן בעל תדמית אפורה, חמש דקות אחרי שהשיג את ההישג המשמעותי הראשון בקריירה שלו (סליחה, גביע הטוטו לא נחשב) – לקחת גביע על הראש של אותה אלונה ואותו ברדה. זה היה מהלך קצת קשוח עבור הקהל, אבל בדיעבד זה היה הצעד שבא ואמר – חבר'ה, אנחנו גדולים, אנחנו טובים – אבל כנסו לפרופורציות. ובינתיים, מתברר שהפרופורציות האלה עובדות להם מעולה.
2 – עוד קצת בעניין באר שבע: אסור להתעלם מההחלטה השערורייתית של הסיבוב הראשון, שעוד עלולה להשפיע על מאבק האליפות. מדובר כמובן על הפחתת הנקודה להפועל באר שבע ועל ה-0:0 ללא נקודות, שני העונשים שנפסקו נגדה בעקבות פיצוץ המשחק מול סכנין. הרי בסוף מה שקרה הוא שסכנין נהנתה הרבה יותר מהאירוע – גם התקרבנה בטירוף, גם קיבלה נקודה בחזרה וגם ספק גדול אם התיקו ללא נקודות ישפיע על העונה שלה. לעומת זאת, במאבק אליפות כל נקודה היא קריטית ולבאר שבע חסרות פה לפחות שתיים. נכון, היה פה חטא ומישהו צריך להיענש – אבל אין סיבה שהנענשים יהיו השחקנים והצוות של הפועל באר שבע. כדאי שמישהו בהתאחדות יתעשת והנקודות יחזרו (תחזירו גם לסכנין, זה לא ישפיע על מידת השנאה הכללית כלפיהם, בהתחייבות).
3 – לפני חצי שנה עירוני טבריה, הפועל גליל תחתון לשעבר, עלתה לליגת העל. היא עשתה את זה אחרי שבמחזורי ההכרעה של הליגה הלאומית ראשיה ציווחו ללא הרף שצריך לשים לב למשחקי היריבות, כי דברים מוזרים קורים שם. וגם אחרי שטבריה עלתה ליגה, אחרי שתי רביעיות (כשרות למהדרין, כמובן) מול מכבי יפו ומכבי הרצליה, ראשיה המשיכו לצווח.
חצי שנה אחר כך, נראה שחוץ מצעקות אין בטבריה כלום. את הסיבוב הראשון היא סגרה במקום האחרון, שיטת המשחק מתאימה לשנות השבעים, ההתקפה שלה היא החלשה בליגה (אולי תקנות הכשרות של הלאומית שונות מאלה של ליגת העל), אין מגרש ביתי, אין קהל ובגדול זה נראה כמו בדיחה לא מצחיקה במיוחד. לפחות בעוד חצי שנה, כשיחזרו למקומם הטבעי ויוכלו שוב לצעוק, יהיה להם ניצחון על בית"ר ותיקו מול מכבי להיזכר בהם בערגה. גם משהו.
4 – בתוך שלושה ימים מכבי ת"א איבדה ארבע נקודות מול הפועל חדרה ואז מול הפועל חיפה. נכון שכיף להגיד "קואוץ'" בפתיחת כל ראיון, אבל באמת צריך זכוכית מגדלת כדי לחשוד שהעניין עם ז'ארקו לאזטיץ' לא באמת עובד?
מה דעתך על הכתבה?