"תם עידן השופטים הסמכותיים": לירן ליאני מנתח את מופע הבלהות של אוראל גרינפלד

אחרי המשחק הסוער בין מכבי חיפה לבית"ר ירושלים אמש (שני) באצטדיון סמי עופר, שבמהלכו הצהובים שחורים קיבלו פנדל ואוראל גרינפלד הרחיק את עלי מוחמד ומיגל סילבה, שופט העבר לירן ליאני ניתח בפוסט מפורט בעמוד הפייסבוק שלו את אירועי השיפוט

להלן הפוסט המלא של לירן ליאני

לא כל שופט זוכה לשפוט את המשחקים הקשים והמרכזיים בליגה, אבל ברגע שקיבלת אותם – אתה חייב להופיע אליהם, אתה חייב להתעלות ולהתאים את רמת השיפוט שלך לגודל המשחק. לצערי, עד היום רמת השיפוט לא מתעלה לרמה גבוהה העונה, ובמשחק הזה קיבלנו הוכחה נוספת לכך.

אירוע ראשון: בדקה ה-16 למשחק, קשר מכבי חיפה, מחמוד ג'אבר (מס' 26), בועט בחוסר זהירות ברגלו של מגן בית"ר ירושלים, זוהר זסנו (מס' 2), בתוך רחבת העונשין.

הסבר האירוע: יש עבירות ברחבה ששחקן ההתקפה מטעה את שחקן ההגנה, וכתוצאה מהטעייה שחקן ההגנה גורר/סוחב את הרגל של שחקן ההתקפה. נכון שיש משחק ראשוני בכדור, אבל מיד לאחר מכן מגיעה הבעיטה ברגל. במידה והשופט במגרש היה שורק לבעיטת עונשין, שופט ה-VAR בהחלט היה תומך בהחלטה. הסיבה, לדעתי, ששופט ה-VAR לא התערב בהחלטה היא מאחר והגרירה/סחיבה של הרגל לא הייתה מלאה והמגע לא היה מספיק עוצמתי. אני חושב שההחלטה הנכונה הייתה אם השופט היה שורק לבעיטת עונשין במגרש.

אירוע שני: בדקה ה-45+3 נפסקה בעיטת עונשין מוצדקת בגין נגיעת יד ברורה בתוך רחבת העונשין של מגן מכבי חיפה, עילי פיינגולד (מס' 22). ניתן לראות שהיד חזקה ורחוקה מהגוף. האם הייתה עבירה מוקדמת לפני נגיעת היד שבגינה היה צריך לפסול את השער? התשובה היא לא. מגן בית"ר ירושלים, זוהר זסנו (מס' 2), משחק בבירור בכדור. הכרטיס הצהוב שנשלף לעבר פיינגולד הונף מאחר והכדור נבעט לעבר כיוון השער בוודאות.

אירוע שלישי – הרחקת עלי מוחמד: בדקה ה-45+7 למשחק, לאחר הבקעת השער בבעיטת עונשין לזכות בית"ר ירושלים, הורחק קשר מכבי חיפה, עלי מוחמד (מס' 4), בכרטיס צהוב כפול בגין מחאות בוטות כלפי שופט המשחק.

עמדתי בנושא מחאות: תמיד הובלתי קו ניצי ובלתי מתפשר בנושא מחאות – לא מתוך אגו אלא מתוך הבנה ששופט לא יכול לשפוט ללא הסמכות שלו. דגלתי באפס סבלנות כלפי מחאות וזלזול בי ובצוות שלי, ולא משנה באיזו דקה של המשחק. הוצאתי לא פעם ולא פעמיים כרטיסים צהובים שניים בגין מחאות, ולמעשה אעיד על עצמי שהייתי "מאבות הגישה". זה היה בעיקר בתחילת ובאמצע הקריירה. כשאתה כבר בישורת האחרונה של הקריירה, שחקנים כבר אמורים לדעת לכבד אותך, ואם זה לא קורה בשלב הזה – אתה צריך להבין עם עצמך למה.

ניתוח האירוע: לאירוע הזה יש שני צדדים – מצד אחד, עלי מוחמד, ומהצד השני, השופט. לשניהם אשם תורם לסיטואציה. שחקן, כל שחקן, לא יכול להתנהג בצורה כזו. נקודה. הוא מודל לחיקוי, הוא מייצג מועדון שלם והוא חייב, גם אם הוא לא מסכים איתן, לכבד את החלטות השופט.

עלי מוחמד, שהוא שחקן הוגן, מסמן לשופט ממרחק פעמיים בהתרסה על תנועת הוואר – תנועה שבהחלט מצדיקה כרטיס צהוב.

טעויות השופט: השופט הוא שהכניס את עצמו לסיטואציה שלא ידע לצאת ממנה. הטעות הראשונה שלו הייתה כשבחר "לחתור" למגע ולהתקרב יתר על המידה לעבר השחקן, שמצידו התקרב גם. נכון היה עושה השופט אם לא היה מתקרב קרוב כל כך ומסתפק בהנפת הכרטיס ממרחק מה, וברגע שהשחקן הגיע לכיוונו היה מניף את ידו קדימה ומסמן לו לעצור ולא להתקרב, ובכך מייצר מרחב סמכותי בינו לבין השחקן.

הטעות השנייה שלו הייתה שבלהט הדברים, באובדן השליטה של שבריר שנייה, אפשר לאגו שלו לנהל אותו ובתוך 4 שניות הניף את הכרטיס הצהוב בפזיזות.

ציפיות משופט בכיר: הרי לא סתם למשחק הרגיש הזה שובץ השופט אולי הכי מנוסה היום – הרי אחרת אפשר היה לשבץ כל שופט אחר. וכן, משופט מנוסה מצפים ליותר. מצפים להכיל, לשלוט בסיטואציה, להביא בגרות שיפוטית למשחק, ושוב – חלילה לא על חשבון פגיעה בתדמית ובסמכות השופט.

ועכשיו שכל אחד ישאל את עצמו – האם ניתן היה להימנע מהמקרה הזה ולנהוג אחרת? כנראה שהתשובה לכך היא סובייקטיבית. לדעתי האישית, כן. האירוע הזה יכול היה להימנע.

חוסר אחידות בשיפוט: אני מרבה לעסוק בנושא חוסר האחידות בשיפוט. במשחק של הפועל באר שבע נגד מכבי תל אביב, ראינו מקרה שבו שוער מכבי תל אביב, רועי משפתי, רץ לשופט באמוק ומגיע רגע לפני מגע פיזי, אולם הוא לא הורחק. צריך להיות קו מנחה ברור ואחיד לשופטים.

אירוע הרחקת השוער סילבה: בדקה ה-59 למשחק, שוער בית"ר ירושלים מיגל סילבה (מס' 55) מכשיל מחוץ לרחבה את קשרה של מכבי חיפה, דיא סבע (מס' 10), ובכך מונע הזדמנות ודאית להבקעת שער. השופט טעה כאשר שרק לבעיטת עונשין והניף את הכרטיס הצהוב. הודות להתערבות מוצדקת של שופט ה-VAR, בוטלה בעיטת העונשין והונף הכרטיס האדום הישיר, ומאחר ומדובר באירוע עובדתי השופט אינו צריך להגיע לבחון את האירוע במסך.

אירוע סבע-מוזי: בדקה ה-74, קשר מכבי חיפה, דיא סבע (מס' 10), חייב היה לראות את הכרטיס האדום בגין עבירת משחק חמורה על הקיצוני של בית"ר ירושלים, טימותי מוזי (מס' 11), שנאנק מכאבים מספר דקות על כר הדשא. שופט המשחק טעה כאשר הניף את הכרטיס הצהוב בלבד. מדובר בעבירת משחק גסה של נעיצת הפקקים בעוצמה ברגל של השחקן. שופט ה-VAR טעה כאשר לא המליץ לשופט המשחק על הכרטיס האדום.

סיכום: המשחק הזה כלל טונות של מחאות מצד שחקני וספסלי שתי הקבוצות. שחקנים שיצאו כנגד כל שריקה, שחקנים שלקחו את הכדור אחרי השריקה ועיכבו את חידושו, ובכלל – ההרגשה היא שלא הכירו בשופט במגרש. תם עידן השופטים הסמכותיים, אלה ששחקן היה חושב פעמיים לפני שהוא זורק איזו מילה לא במקום.