מבלי לזלזל בגיא מלמד, שהוא אומנם חלוץ טוב, הוא לא חלוץ שיחזיר לחיפה את האליפות. לפני שנה ושנתיים הביאו את תומר חמד וניקיטה רוקביצה, שאני חייב להגיד ביושר – מלמד בשיאו לא יכול לצחצח להם את הנעליים. מלמד הוא חלוץ טוב כדי לתגבר את הקבוצה, לא להוביל אותה. למכבי חיפה לוקח שנים להכיר ביכולות של חלוץ. קחו את דין דוד למשל, שכבר כמה עונות מפציץ ועדיין לא זוכה להכרה של חלוץ מושלם. הכוונה – הוא ועוד עשרה… היו פעם כאלה בחיפה: אלון מזרחי, זאהי ארמלי, או קשרים כמו אייל ברקוביץ, ראובן עטר וברוך ממן.
והשאלה היא בשביל מה להביא את מלמד לתגבור או לחיזוק? מה כבר הבטיחו לו ברק בכר וגל אלברמן? אולי הבטיחו לו שהוא יהיה שחקן מוביל בקבוצה, שהוא ישחק יחד עם דין דוד ולא יתחרה איתו על מקום אחד בהרכב, שהשיטה וההרכב של מכבי חיפה יותאמו אליו. וכל זה מבלי לדבר על סכום של מיליון יורו שממנו יצטרך שחר להיפרד (עלות החוזה המוערכת לשנתיים וחצי), והכל כדי לכפר על הטעויות של בכר ואלברמן. בחלונות קודמים, מכבי חיפה הביאה שני שחקנים שוברי שוויון – כמו עומר אצילי ודיא סבע, שמלמד רחוק מהם מרחק מזרח ממערב.
איפה היו בכר ואלברמן מול אצילי? למה הם לא עלו לרגל אליו וטסו, למשל, לקפריסין כדי לדבר איתו? להגיד לו שרוצים אותו? כי הרי רצו אותו, כי סגרו איתו, אבל בכאילו עשו לו טובה, במיוחד בכר.
מה דעתך על הכתבה?