ערב לפני משחק העונה, אולי באמת הרגע המכריע של העונה כולה – וכן זה משחק העונה היחיד כרגע – צריך להגיד שרק בבכר מאוד הפתיע אותי בשבועות האחרונים: לא הצלחתי להיכנס לראש שלו ולהבין מה עובר עליו שהוא מקבל החלטות כאלו. כיצד זה ייתכן שמחמוד ג'אבר, שחקן שהוא ללא ספק אחת מנקודות האור הבודדות בעונה החשוכה שעוברת מכבי חיפה ונחשב למנוע של הקבוצה בשנים האחרונות, לא פותח בהרכב הקבוצה במשך שלושה משחקים ברצף? וכל זאת בשעה שהקבוצה חסרה כל כך הרבה שחקנים.
בתחילה חשבתי לעצמי, אולי מדובר על איזשהו עומס או חשש מפציעה אצל שחקן שסבל בקריירה הקצרה שלו מפציעות רבות וקשות, ומנסים להקל עליו במשחק אחד שהוא פחות חשוב. אבל עם הזמן הבנתי שמדובר על החלטה מקצועית (הזויה לחלוטין) או אולי איזושהי סדרת חינוך (שגם היא לא ממש ברורה). הרי ג'אבר הוא לא שחקן בעייתי, וגם אם כן, זה הזמן לעשות סדרות חינוך? במשחקים שבהם גם עלי מוחמד חסר?
ג'אבר הוא שחקן שבקרוב מאוד כבר לא ישחק בליגה הישראלית. שחקן שלא מפסיק לרוץ, עושה על המגרש עבודה של לפחות שלושה שחקנים, נלחם ונותן מעצמו עבור הקבוצה, מה שבעבר עלה לו גם בבריאות. הוא שחקן שלמכבי חיפה הנוכחית אין את הלוקסוס לוותר עליו באף דקה ובטח לא בתקופה זו.
ג'אבר הוא גם לא שחקן שיעלה מהספסל וישנה את המצב. מול סכנין, כשבכר כבר החליט לשלב אותו במשחק הוא קבר אותו בעמדה שהוא לא שיחק בה מעולם, והעלים אותו לגמרי – מה שבדיעבד גרם לקבוצה, בין היתר, לאבד נקודות חשובות, שהיו יכולות לגרום לאוהדים להמשיך לחיות באשליות.
מה דעתך על הכתבה?