אין ספק שמועדון ואוהדי מכבי חיפה קמו לבוקר חדש, אך ללא גאווה יתרה. שיהיה ברור – המשחק אתמול (ראשון) בסמי עופר היה צריך להיות מופסק ברגע שהאבוקה הראשונה שהושלכה מהיציע יצרה מגע עם שריף כיוף, שוערה של החיפאים, כי לאחריו המשחק איבד כל ערך ספורטיבי או ערך כלשהו. משרוקיתו של יגאל פריד נדמה והמשחק נמשך על אף כל תמרורי האזהרה שאותתו באורות בוהקים שאפשר היה לראותם גם מגרינלנד. כמובן שמועדון מכבי חיפה יישא בתוצאות ובהשלכות, וגם בצדק גמור.
מה שלי צרם ו-ודאי לא הוסיף לאירוע שהתדרדר מדחי אל דחי ככל שהדקות נקפו, הייתה חגיגת השער של דור תורג'מן לאחר הפנדל שכבש מול אותו יציע צפוני בסמי עופר, שכמה דקות לפני כן זרק אבוקות שגרמו להפסקת המשחק ארבע פעמים! אומנם אני לא מנסה לרגע להיתמם – לחגוג מול קהל היריבה המושבעת במגרשה הביתי זה כנראה מושא חלומותיו של כמעט כל כדורגלן, אך תורג'מן, שכבר חווה כמה רגעי כדורגל גדולים בקריירה הקצרה שלו, היה צריך להיות חכם יותר ופשוט לקרוא את הסיטואציה.
המשחק גם ככה היה על סף פיצוץ ואתה יודע מי הגורם לכך, ואז ללכת לחגוג מול אותו גורם שראוי לכל גינוי – האם זה צעד חכם? יש שיגידו למה כל הקטנוניות הזאת וכי מדובר בשחקן צעיר, "ילד", שבסך הכול רצה לחגוג. על הכישרון של תורג'מן אין עוררין ואני מאחל לו קריירה גדולה ומוצלחת, אך מצופה משחקן ברמתו להפעיל שיקול דעת ולדעת שעיני דור העתיד נשואות אליו מעצם היותו כדורגלן בכיר ונערץ. אז נכון, תורג'מן ממש לא התחיל או ליבה את האש, הוא בסך הכול הכניס עוד קיסם למדורה שבערה גם ככה, אבל זה בהחלט היה קיסם מיותר.
מה דעתך על הכתבה?