מכבי חיפה ערכה הערב (רביעי) טקס מרגש לזכר 108 אוהדי הקבוצה שנפלו ונרצחו ב-7 באוקטובר ובמהלך מלחמת חרבות ברזל. הטקס שנערך בנוכחות הבעלים יעקב שחר, מנכ"ל המועדון איציק עובדיה, אנשי הצוות המקצועי, השחקנים ויושב ראש ההתאחדות שינו זוארץ.
הירוקים הזמינו את משפחות האוהדים שהלכו לעולמם, כאשר במשך שעתיים סיירו בני המשפחות בחלל ההנצחה המיוחד ולאחר מכן באולם יציע הכבוד של איצטדיון סמי עופר. בתחילת הטקס דיברו במועדון גם על החטופים ענבר היימן שגופתה מוחזקת בידי חמאס ועל התקווה שמתן אנגרסט וגיא גלבוע דלאל ישובו מן השבי. כשאביה של השבה דורון שטיינברכר הוצג, נרשמו על ידי בני המשפחות מחיאות כפיים סוערות.
שחר אמר למשפחות: "ביקשנו לקיים את המפגש הזה כדי להוקיר את זכרם של אוהדות ואוהדים שלנו שנרצחו ונפלו בקרבות מאז ה-7 באוקטובר 2023. מכבי חיפה הוא מועדון של קהילה ששכלה 108 חברות וחברים מעשרות יישובים במדינה, כשהמשותף ביניהם הוא האהדה לקבוצת הכדורגל שלנו. אתם נושאים כל יום את הכאב המר על האובדן. אנו כאן לחבק אתכם ולהבטיח שלא נשכח. זכרם יהיה נר שיאיר תמיד את המשך דרכנו. אני מייחל כמו כולכם לחזרתם המלאה של כל החטופים במהרה ומודה לכולכם שבאתם הערב".
המנכ"ל עובדיה הוסיף: "אנו מתכנסים כאן תחת הכותרת המרגשת, בשביל כל האחים שלא איתנו עוד. המילים מסמלות את הקשר העמוק בין כולנו, מכבי חיפה והאוהדים שלה משפחה אחת גדולה. האירועים הטראגיים הותירו פצע עמוק בתוכנו אך גם איחדו אותנו, המועדון ואוהדי הקבוצה. חלל ההנצחה הוא מקום של זמן לגבורה ותקווה, מקום שמספר את סיפורם של אלה שבגופם לא איתנו אבל רוחם איתנו. בין הנופלים חיילים שהגנו בגופם על המדינה.
"שלשום, במשחק הקבוצה מול מכבי תל אביב, היינו עדים לשני צדדים של הקהילה שלנו. מצד אחד השקעה עמוקה – התפאורה לזכרם של כל אלה שאיבדנו. זה היה רגע מצמרר שגרם לכולנו גאווה. אך מהצד השני, לצערנו המשחק הופסק בשל אירועי אלימות קשים. קומץ בחר להתנהג בערכים שלא תואמים לערכים למכבי חיפה".
רישל צרפתי, אימו של אופיר צרפתי שנחטף ונרצח בעזה, אמרה: "אני עומדת כאן היום בשם המשפחות השכולות, החיילים הגיבורים שנפלו בקרב המשפחות והאזרחים שנרצחו באכזריות. כולנו כאן כמשפחה אחת מאוחדים בכאב, באובדן ובגאווה שאין לה סוף. בשבת השחורה הזו אופיר יצא לחגוג את יום הולדתו. לא ידעתי שהעוגה שאפיתי לו כמה שעות לפני תהיה האחרונה בחייו. ביום ההוא בשעה 6:30 השמיים רעדו והתגלתה גבורתו האמיתית. אופיר תפס פיקוד והוביל את חבריו למקום מסתור.
"באותם רגעים הוא התקשר אלי ואמרתי לו – 'אתה במשימת חייך, אתה חייב להציל את עצמך', אבל אופיר כמו תמיד שם את האחרים לפניו ובמשך ארבע שעות הסתתר, דאג בשעת החילוץ שכולם יעלו ואמר שהוא יעלה לרכב הבא. גם ברגעים קשים תחת אש המחבלים הגן אופיר על רומי גונן. שניהם נחטפו לעזה ואז אחרי 18 ימים, כשידענו שהוא חטוף, התחיל מסע של חודשיים של תפילות בלתי פוסקות להחזיר את אופיר הביתה.
"הבשורה הקשה הגיעה כשהיינו בהונגריה עם הקבוצה שאופיר כל כך אהב – מכבי חיפה. בבית המלון קיבלנו את הבשורה הקשה, אופיר שלנו נרצח בשבי. אופיר היה בחור צעיר שחלם ואהב. מהנדס חיל הים, גולש, מדריך טניס אהוב. אופיר היה נשמה רחבה שמילא את החיים בצבע ובשמחה. מילדות ועד יומו האחרון חי בעוצמה. הגולש שרכב על גלי הים כך רכב על החיים".
מה דעתך על הכתבה?