הפרשנים באולפנים ובשיחות המסדרון השונות ברחבי הארץ "קוברים" את מכבי חיפה בעודה בחיים ומתייחסים אליה כאל מי שלא נמצאת במאבק האליפות. על ומחוץ למגרש, מכבי חיפה באמת נראית ומרגישה רחוקה משם, אך מבחינה מתמטית התמונה שונה לחלוטין. למרות בנייה לא מאוזנת של סגל, ביקורות מקיר לקיר והפסדים לכל יריבותיה לצמרת, הקבוצה של ברק בכר רחוקה בסך הכל חמש נקודות מהפועל באר שבע, כשנותרו עוד לא פחות מ-45 נקודות בקופה ושלושה מפגשים ישירים בין הקבוצות במסגרת הליגה.
חלון ההעברות של חודש ינואר עדיין פתוח, שני חלוצים חדשים כבר הצטרפו ועל פי הדיווחים, גם מגן עשוי לנחות בכרמל בימים שנותרו. אז נכון שהאווירה בסמי עופר תהיה מתוחה לאור פיצוץ המשחק מול מכבי תל אביב ושהיכולת הייתה רחוקה מלהרשים גם בניצחון הקשה אתמול (שבת) על הפועל חדרה, אבל מישהו באמת יתפלא אם דברים יתחילו להתחבר ומכבי חיפה תצא לרצף מרשים? ה"הישג" הגדול ביותר של הירוקים העונה הוא שהם עדיין שם, עם הציפורניים, קרובים באופן יחסי למוליכה. זה אולי מרגיש כמו פער דו-ספרתי, אבל זה לא הפרש שאי אפשר למחוק.
למכבי חיפה מצפים כעת שלושה משחקי בית רצופים ודי נוחים, מול הפועל חיפה, הפועל ירושלים ומכבי פתח תקווה, לפני שהיא תפגוש פעמיים את הפועל באר שבע בגביע ובליגה. ולאחר סדרת המשחקים הזו, ככל הנראה, נדע האם העונה של הירוקים עדיין בחיים מבחינה ספורטיבית. קל זה לא יהיה, וכמאמר הקלישאה – אין הוקוס פוקוס בכדורגל, אבל לקבור קבוצה שמאמן אותה ברק בכר ומשחקים בה עבדולאי סק, עלי מוחמד, דיא סבע, דולב חזיזה ודין דוד, כשהיא רחוקה רק חמש נקודות מהפסגה? טעות שעוד הרבה פרשנים עשויים להצטער עליה בסוף העונה.
מה דעתך על הכתבה?