שלושה שחקנים עלו למכבי חיפה יותר מכל שכר השחקנים של בית"ר ירושלים

בית"ר ירושלים סיימה בשבת ב-0:0 ביתי נגד הפועל חדרה, אבל הרבה מעבר לאכזבה מהמשחק והתוצאה, בלטה האווירה לפיה הקבוצה לא מסוגלת להיאבק על האליפות – וכתוצאה מכך רמת האנרגיות של הקהל הגיעה לסיומה בעונה הנוכחית. רק 11 אלף צופים הגיעו לטדי, אוהדים רבים חיפשו קונים לכרטיסים שלהם או אפילו לתרום, ומשום מקום נוצרה אווירה כאילו מאבק על כרטיס לאירופה זה לא בדיוק מה שציפו לו.

המציאות מספרת משהו אחר: מאבק על כרטיס לאירופה כנראה תהיה תקרת הזכוכית של בית"ר בתקציב הנוכחי, ולא רק בעונה הזו. כסף הוא נדבך משמעותי בפערים בצמרת, ולבית"ר אין מספיק ממנו. שכר השחקנים של בית"ר העונה, יחד עם הרכישות של סילבה קאני וגיל כהן, מגיע ל-23 מיליון שקלים.

רק לשם השוואה, רכישת מתיאס נהואל וקסנדר סברינה, והשכר של שניהם ושל ויטל אנסימבה, עולים למכבי חיפה 25 מיליון שקלים. מכבי תל אביב רכשה שחקנים ביותר מ-25 מיליון שקלים. הפערים עצומים, וכל עוד הם יישארו כאלה, כל שנה שבה בית"ר תצליח להשיג כרטיס לאירופה דרך הליגה תיחשב להישג גדול.

כך יהיה גם בעונה הבאה. כרגע יש בישראל שתי קבוצות שהן מעל הליגה מבחינה כלכלית ומסוגלות לשלם ביורו את הסכומים שבית"ר יכולה לשלם רק בשקלים. גם הפועל באר שבע, עם שכר שחקנים ורכישות כפולים משל בית"ר, יוצרת פערים שקשה לגשר עליהם בעונה אחת או ללא הגדלת התקציב בשנים הבאות.

הסכומים שבית"ר יכולה לשלם על זרים לא מבטיחים גדולות, ומנגד, כישרונות צעירים בכדורגל הישראלי נמכרים היום בסכומים אסטרונומיים. לכן היא מחפשת כישרונות בליגה הלאומית או זרים שבלטו בליגה. עם זאת, כבר השנה בית"ר השתדרגה בסכומים שהיא יכולה לשלם לשחקנים ישראלים. עומר אצילי, ובימים הקרובים גם ירדן שועה (שיחתום על חוזה חדש), מרוויחים כ-350 אלף יורו לעונה – תוצאה ישירה של התגייסות הקהל וההכנסות שגדלו.

העניין הוא שעם האוכל בא התיאבון. הניצחונות על מכבי תל אביב ומכבי חיפה, המאסות האדירות של הקהל שהגיע בהמוניו לכל מגרש – בית"ר חזרה להיות גדולה, אך זה עדיין לא מספיק. אפשר להבין את הקהל שמרגיש שמגיע לו מאבק אליפות, אבל באותה נשימה, לא להסתכל על כרטיס לאירופה כעל הישג ומטרה זה לחטוא לכל מה שהעונה הזו סיפקה לבית"ר ירושלים ולאוהדיה. אחרי כל כך הרבה שנים שחורות, מגיע לאוהדים ליהנות ולהרגיש את הטופ מקרוב, כשאסור לשכוח שהקבוצה עדיין ברבע גמר הגביע.

מכיוון שמדובר בבית"ר, אירופה לא מגרה את האוהדים בשל ההיסטוריה ותחושת "את מי זה מעניין, גם ככה עפים תוך סיבוב או שניים". את זה בית"ר צריכה לשנות. כלכלית, היא תתקשה לייצר אליפות, אך אם תצליח שנה אחרי שנה להשיג כרטיס לאירופה, היא תשתפר, תעלה שלבים, ובסוף גם תמצא את הרגע הנכון להגיע לשלב הליגה של אחד המפעלים ולהתחיל להשתדרג כלכלית. אין לה דרך טובה יותר לעשות זאת.