בגדול, אני נמנה עם האנשים שחושבים שזיו אריה מאמן חזק מאוד, ואני גם מאלה שמעריכים את העובדה שבניגוד לכל קבוצה אחרת בישראל, אורי שרצקי והפועל ירושלים מגלים סבלנות תהליכית בלתי הגיונית ולא בועטים את אריה מפסגת הר הצופים היישר אל שוק המאמנים שיושבים בשבת מול הטלוויזיה. אבל גם לגודל יש מגבלות: כבר שלושה משחקים רצופים שהאדומים של איש המכתבים כובשים את השער הראשון במשחק ולא מנצחים. נכון, קשה לנצח בחיפה וקשה לנצח גם בדרבי, ונתניה היא נתניה, אבל אלה תירוצים חמודים ולא מספקים. לא ייתכן שאתה מוביל 3 פעמים ברצף ויוצא מזה עם 2 נקודות, ואם כן – לך תעשה בדק בית.
ביום שישי הפועל ירושלים הייתה צריכה להפסיד בדרבי – היא ניצלה אודות לפסילת שער בגין עבירה שבוצעה ארבעה חודשים טרם הגול ולא ברור למה גם אחרי שש שנות וואר עדיין אין הוראה ברורה לגבי מספר המהלכים המקסימלי שחוצץ בין העבירה לבין הגול. אבל גם התיקו מעורר שאלות, בעיקר לגבי ניהול המשחק של אריה – שאלות שעלו גם כמה ימים קודם לדרבי, כשאיבד יתרון כפול מול מכבי חיפה.
לפחות אחרי הדרבי, בניגוד למשחק הקודם, אריה לא הגיע למסיבת העיתונאים נפוח, עצבני ואגרסיבי. חביבי, מיצית את הפועל ירושלים והם מיצו אותך. צא להתאוורר ותן להם גם לנשום קצת, זה לא יעשה רע לאף אחד.
מה דעתך על הכתבה?