במסגרת השיחה המרגשת שערך עם עומרי קנדה בפודקאסט "אול אין", כדורגל העבר ראובן עובד סיפר בכנות ראויה להערכה מדוע הוא לא הפך להיות הכוכב הגדול שכולם ציפו שהוא יהיה.
צפו בקטע
(@all_in_podcastim)עובד הסביר: "כשעזבתי את הכדורגל הייתה לי עוד איכשהו קצת משמעת. עזוב שלא הייתה לי משמעת בכדורגל. כאילו מה זה לא היה לי? לא הייתי מאחר, לא הייתי עושה שוק, הייתי בא לפני הזמן. אבל לא הייתי נותן מאה אחוז באימון, אתה מבין? הייתי תמיד מחפש קיצורי דרך. הם רצים עשרה סיבובים, אז אתה רץ עשרה, אבל לא… תמיד מחפש לקצר, תביא את הכדור ויהיה בסדר.
"זה לא עובד ככה. בבוגרים זה לא עובד ככה, בבוגרים אתה צריך להיות ספורטאי, קודם כל להיות ספורטאי. עזוב את הכישרון, אבל אני יכול לסמוך עליך שאתה ספורטאי, אני יכול לסמוך עליך שהלכת לישון מוקדם ושאתה תיתן לי מאה אחוז. עזוב, אני לא מדבר איתך על כישרון. אם אני שם אותך בהרכב אני סומך עליך שאתה תיתן לי מאה אחוז.
"תראה, אם אני הייתי עובד קשה, אז גם הכישרון היה בא לידי ביטוי. למה היו נותנים לי כל פעם להיכנס בדקה ה-60? עזוב שבהתחלה פתחתי, אבל אחר כך כבר הגעתי למצב שאני זלזלתי מהפרסום, מהתהילה, כבר התחלתי ללכת לבילויים, לבחורות. כבר לא נהניתי מכדורגל. משהו לא… לא יודע… לא יודע מה נכנס בי באותו רגע. התלהבתי. תשמע, זה כיף, עושים לך כבוד. אתה יודע למה אני מתכוון?"
עובד התייחס למאמנים שהוא עבר תחתם במהלך הקריירה, ואמר: "אלי גוטמן מאמן קטלני, בן ז**ה, מאמן טקטי, אבל יחסי האנוש שלו… יחסי אנוש לא טובים. ניצן שירזי היה משהו מיוחד.
"ההידרדרות שלי התחילה מאז שניצן נפטר. הוא היה ערב על חשבון הבנק שלי, אתה יודע? הוא אמר לי: 'קח 20 אלף בחשבון ותתמודד עם 20. אני שם לך 20 בצד ויש לך 20 לבזבז'. עוד לא עברו שבועיים, והייתי אומר לו: 'תביא את ה-20'. הוא היה תופס את הראש, הוא כבר התייאש ממני, הבין שאני חולה, שאני מהמר.
"הייתי אומר לו: 'אני רוצה לנסוע לקזינו בטאבה'. אתה יודע כמה פעמים נסעתי לקזינו בטאבה? הוא היה מסכים ואומר: 'סע, אבל תיתן לי 100 אחוז כשאתה חוזר'. נתתי, אבל אתה לא יכול להמר ולשחק, זה לא עובד ביחד – אי אפשר. אתה יכול להפסיד 100 אלף ולבוא לאימון? אתה לא יכול. זה אנשים בעייתיים. אם לא תביא את הכסף בזמן -בום טראח. עוד כשהייתי בנבחרת הנוער הייתי מהמר. זה מולד".
מה דעתך על הכתבה?