לא קינגס קאנגווה ולא דיא סבע: זה צריך להיות שחקן העונה בליגת העל

מכבי תל אביב, המוליכה החדשה, לא נספרת בכל הנוגע לדיון על שחקן העונה. יש כמעט קונצנזוס לגבי קינגס קאנגווה, וגם שמו של דיא סבע מוזכר, אך על ווסלי פטאצ'י בקושי מדברים. בעונתו הראשונה במדינה זרה, בגיל צעיר ועם שפה שהוא לומד תוך כדי תנועה, בעיצומה של מלחמה, הברזילאי בן ה-21 הפך תוך כדי תנועה לשחקן הכי חשוב של האלופה, והשכיח אחד, לא רע, בשם מילסון.

באופן טבעי, בשל קשיי ההתאקלמות והמעבר הדרמטי, ההתחלה של פטאצ'י בישראל הייתה קצת איטית, אך השיפור הגיע מהר מהצפוי – על המגרש ומחוצה לו (שאפו על האנגלית). מאז המשחק ההוא מול בני סכנין, שהסתיים ב-0:4, אין למכבי תל אביב שחקן יותר משמעותי מהברזילאי, שכובש, מבשל, מייצר ולא פחות חשוב: מספק רגעי קסם שרק בארץ הסמבה יודעים לספק.

מבחינה מספרית, פטאצ'י מוביל את הליגה בכדורי רוחב, הוא חמישי באיומים למסגרת, באיומים מחוץ לרחבה ובדריבלים מוצלחים. יש לו גם תשעה שערים וארבעה בישולים (מספר שהיה יכול לעלות בצורה משמעותית אם חבריו לקבוצה היו מתרגמים לשערים את המצבים שהוא מסדר להם) ב-1522 דקות (500 פחות מדור פרץ, למשל).

אם לא די בכישרון, במספרים ובעובדה שכל מצב נייח של מכבי תל אביב הופך למסוכן בזכותו, פטאצ'י מציג גם מחויבות הגנתית יוצאת דופן: בזמן שאחרים מניפים ידיים בהפגנתיות, הוא רץ להחזיר כל כדור שהוא איבד ומשתתף בצורה טובה במשחק הלחץ של מכבי תל אביב.

אתמול (שני), מול קבוצה שערב המשחק לא רשמה אף הפסד ליגה בבית, פטאצ'י היה ה-גיבור של האלופה עם צמד ובישול שקבעו שלראשונה מאז תחילת שיטת המשחקים הנוכחית, השנייה בתום הליגה הסדירה מנצחת את הראשונה במשחק הראשון ביניהן בפלייאוף – ועוד חולפת על פניה בתום המשחק ביניהן במחזור ה-28.

אם מכבי תל אביב תזכה באליפות העונה, לא סבע ולא קאנגווה, פטאצ'י צריך להיות מוכתר כשחקן העונה. ולנו, הפרשנים והאוהדים, אולי כדאי ללמוד לקח אחרי שביקרנו אותו בימיו הראשונים בארץ הקודש. אחרי הכל, הוא הוכיח מהר מהצפוי שהוא הרבה יותר מ"שחקן קט-רגל מצוין", כפי שנאמר על ידי לא מעטים.