הפועל באר שבע של רן קוז'וך הגיעה אתמול (שני) לסמי עופר עם הגב לקיר. אחרי הפסד 3:1 למכבי תל אביב במחזור הקודם בטרנר, באר שבע הייתה חייבת ניצחון מול מכבי חיפה בכדי להישאר בתמונת האליפות. מה שקיבלנו היה לא פחות מאמירה ברורה: באר שבע לא רק ניצחה 0:3 – היא שלטה, התעלתה והראתה חוסן מנטלי מרשים. לעומת זאת, מכבי חיפה, שוב, התגלתה כקבוצה עם סף שבירה נמוך מאוד. הנתונים מספרים סיפור ברור, אבל מאחורי המספרים מסתתרות החלטות טקטיות, הכנות של המאמנים ותצוגת אופי של קבוצה שמסרבת להרים ידיים במאבק האליפות.
ההכנה: סבלנות כנשק
רן קוז'וך ידע שהמשחק הזה קריטי. אחרי ההפסד למכבי תל אביב, שבו באר שבע נראתה לעיתים חסרת אונים, המאמן התמקד בשני דברים: משמעת טקטית וחוסן מנטלי. הוא דרש מהשחקנים שלו לא להיסחף אחרי הלחץ של סמי עופר, אלא לשחק בסבלנות ולחכות לטעויות של חיפה. כפי שמיגל ויטור, הקפטן, אמר בחדר ההלבשה לפני המשחק: "צריך לדעת לסבול כשלא הכל הולך, אבל לא לאבד את הראש".
ההחלטה המרכזית של קוז'וך הייתה לוותר על לחץ גבוה מתחילת המשחק – בניגוד למשחקים קודמים שבהם באר שבע לפעמים לחצה בחוסר אחריות, גם בחיסור מספרי. במקום, הוא בנה מערך שמרני יותר, עם שלישיית קישור (קאנגווה, ונטורה ופרץ) שתפקידה היה לחנוק את חיפה במרכז המגרש. המטרה: לעצור את עלי מוחמד וליאור רפאלוב, שני הברומטרים של הירוקים, ולהכריח את חיפה לשחק מהאגפים, שם קוז'וך ידע שהם פחות יציבים.
מנגד, ברק בכר, בחר לעלות במערך 4-2-3-1 עם חזיזה וסברינה בכנפיים כאשר לפרקים סברינה משחק מעין חלוץ שני ליד דין דוד. בנוסף, עבדולאי סק הוצב כמגן ימני. בכר כנראה קיווה שהלחץ הביתי בסמי עופר יגרום לבאר שבע לטעות, אבל הוא לא צפה את המשמעת הטקטית שלה.
מחצית ראשונה: משחק חכם ומבוקר
המחצית הראשונה לא הייתה מלאה באירועים משמעותיים, אבל היא הראתה את העליונות הטקטית של באר שבע. הקבוצה של קוז'וך שיחקה משחק סבלני, כמעט שחמטי. במקום לרוץ קדימה, באר שבע התמקדה בסגירת נתיבי המסירה של חיפה. שלישיית הקישור, ובראשה קאנגווה, עבדה כמו מכונה: 16 חילוצי כדור, 50 מסירות מדויקות (25 מתוכן בשליש ההתקפי) ושליטה מוחלטת בקצב המשחק. קאנגווה היה סיוט עבור עלי מוחמד – הוא לא נתן לקשר הירוק שנייה לנשום.
הנתונים ממחישים את התמונה: באר שבע רשמה 39 נגיעות ברחבת היריב לעומת 19 של חיפה, ו-121 מסירות בשליש האחרון של המגרש (בדיוק של 69.4%) לעומת 83 בלבד של חיפה (56.6% דיוק). חיפה, לעומת זאת, נראתה חסרת מעוף. רפאלוב, שממנו ציפו להוביל את המשחק, הסתפק ב-35 נגיעות בכדור וללא השפעה התקפית ממשית. דין דוד נגע בכדור 15 פעמים בלבד – עדות לניתוק שלו מהמשחק.
מחצית שנייה: באר שבע משתוללת, חיפה קורסת
הדקה ה-52 שינתה הכל. אלון תורג'מן, שכבר הוכיח העונה שהוא יודע להיות במקום הנכון בזמן הנכון, ניצל תבנית התקפית מרשימה של באר שבע – הזזת כדור מצד לצד עד שמצאו את הפירצה – וכבש שער חכם בתוך הרחבה. השער הזה שבר את חיפה מנטלית. בעוד באר שבע העלתה הילוך, חיפה התפרקה לחלוטין. שפת הגוף של השחקנים הירוקים – כתפיים שמוטות ומבטים לאדמה – סיפרה הכל.
קוז'וך זיהה את המומנטום והכניס שינויים קטנים ששמרו על הלחץ: דן ביטון, שהיה מצוין לעומת סברינה (שער, 1.23 xG ו-14 מסירות בשליש ההתקפי), קיבל יותר חופש להתקדם, ובדקה ה-86 הוא כבש מהנקודה הלבנה אחרי עבירה של כיוף על גריטה. בדקה ה-99, מתן בלטקסה השלים את החגיגה עם שער שהגיע בסיום מהלך קבוצתי מצוין ואחרי דקות בהן חיפה לא נגעה בכדור.
הנתונים מדברים בעד עצמם: באר שבע סיימה עם 2.95 שערים צפויים (xG) לעומת 0.90 של חיפה, 14 איומים (10 למסגרת), ו-5 איומים מתום הרחבה לעומת 8 (2 למסגרת), ו-11 איומים מתוך הרחבה – הוכחה לקלות שבה חדרה להגנה הירוקה. חיפה, לעומת זאת, לא הצליחה להגיב. המסירות שלה היו חסרות דיוק, השחקנים נראו מבולבלים, והקבוצה כולה קרסה תחת הלחץ.
מאצ'אפים מרכזיים
קאנגווה מול עלי מוחמד: קאנגווה היה המצטיין על המגרש. עם 91 נגיעות, 50 מסירות מדויקות ו-16 חילוצי כדור, הוא שלט במרכז המגרש. עלי מוחמד, לעומתו, הצליח לרשום 10 חילוצים, אבל היה בודד בקישור הירוק ולא הצליח להניע את המשחק, ביום שמחמוד ג'אבר לא היה קיים.
ביטון מול סברינה: דן ביטון נתן משחק מצוין, כולל שער ו-1.23 xG. סברינה, לעומתו, נראה אבוד – גם בהגנה וגם בהתקפה. הוא יצר רק 2 מצבים ולא היווה איום ממשי מהאגף.
הבלמים של באר שבע מול ההתקפה של חיפה: מיגל ויטור, פונק ולאחר מכן בלטקסה ניטרלו לחלוטין את דין דוד ורפאלוב. דוד כמעט לא נגע בכדור, ורפאלוב לא הצליח לייצר שום מצב משמעותי.
חוסן מול שבירות
המשחק הזה בהחלט היווה הצהרה של הפועל באר שבע: הקבוצה הזו לא מוותרת עד הסוף. שבוע אחרי ההפסד למכבי תל אביב, שכבר גרם לכמה פרשנים להספיד את סיכויי האליפות שלה, באר שבע הוכיחה שהיא לא הולכת לשום מקום. החוסן המנטלי, המשמעת הטקטית והיכולת לנצל חולשות הופכים אותה לקבוצה שקשה לעצור – בלתי שבירים.
לעומת זאת, מכבי חיפה ממשיכה להראות למה היא מזמן לא במאבק הזה. המאזן שלה מול הקבוצות הגדולות העונה – 4 נקודות מתוך 18 אפשריות – מדבר בעד עצמו. אפס ניצחונות מול באר שבע ומכבי תל אביב, מאזן ביתי חלש וסף שבירה נמוך – שבירים.
הפלייאוף הזה הולך להיות מרתק. באר שבע חזרה למאבק האליפות עם תצוגה שהזכירה לכולם למה היא אחת משתי הקבוצות הכי טובות בליגה. חיפה, לעומת זאת, תצטרך לעשות חשבון נפש על העונה הזו.
המספרים לא משקרים – אבל הסיפור מאחוריהם הוא זה שבאמת עושה את ההבדל.
מה דעתך על הכתבה?