בקיץ, במהלך טורניר גביע הטוטו, ספג איסמעילה סורו פציעה בברכו בדרבי הירושלמי. חומרת הפגיעה נראתה משמעותית והאווירה באצטדיון הפכה קודרת בן רגע. עד לפציעה, נחשב הקשר האחורי לשחקן בלתי ניתן להחלפה בסגל, וכולם קיוו שלא מדובר בפציעה שתשים קץ לעונתו.
בפועל, סורו נבדק וסבל מקרע קטע ברצועה הצידית. הוא נעדר חודש וחצי ומאז לא חזר להיות שחקן משמעותי בקישור של בית"ר ירושלים. אט אט, מצא את עצמו כשחקן ספסל.
אז מה קרה שם? האשם העיקרי הוא קודם כל השחקן, שלא עשה את ההתאמות לדרישות הצוות, לא מפגין תשוקה ובמועדון תיארו אותו כ"עובד בכדורגל" ולא כאחד שנלחם על הקריירה ועל מקומו בקבוצה.
אמת, בית"ר משחקת בשיטה אחת: שחקני קישור צריכים להיות יצירתיים ולשחק גבוה, אך אצל סורו הבעיה היא אחרת, הוא לא דוחף את עצמו אפילו בדברים הבסיסיים – חילוצים, אגרסביות, תנועה למיקום הנכון, כל סט הכלים שיש לו למכור.
הערב מול מכבי חיפה דור מיכה ייעדר. אולי ברק יצחקי יחליט לתת לסורו עוד צ'אנס, אך זה יהיה מפתיע אם זה יקרה. כרגע, לקשר מחוף השנהב אין את ה-DNA של הקבוצה הזאת והוא מחוץ לאירוע. אם יצליח לשחזר משהו ממה שראינו ממנו בעבר, אפילו כמחליף, זה יעזור לבית"ר ירושלים בסיומת של העונה.
מה דעתך על הכתבה?