בדיוק לפני שנה, במחזור הסיום של הליגה הלאומית, התחרו שתי קבוצות על הכרטיס השני לליגת העל: בני יהודה ובית"ר הפועל גליל תחתון טבריה. לטבריה היה יתרון של שני שערים, ו-20 שניות מפתיחת המשחק היא עלתה ל-0-1 אחרי שהשוער של הרצליה בישל לחביבאללה ככה בקטנה. המחצית נגמרה ב-1:2 לטבריה, ובמשחק המקביל בני יהודה הובילה 0:3 על אום אל פאחם. ואז חזרנו לאולפן, ל-15 דקות של בלבולי המוח הקבועים של רז לחמן ואייל זהבי.
ומה הלך שם, השם ירחם: מקהלה חד קולית באולפן, בווליום לא סביר, שמבחינתה צריך היה להיות ברור לכולם שפאחם נגד בני יהודה זה משחק שצריך לבדוק, וחובה שמישהו – מודיעין אזרחי, ההתאחדות לכדורגל, ג'ו ביידן – יתערב לאלתר. אחרת, טוהר הספורט בסכנה מטורפת או שקר כלשהו אחר. בני יהודה ניצחה לבסוף 1:6, ובמשך שבוע צעקו שמישהו חייב לבדוק את המשחק הזה כשאף אחד לא התעכב על זה שטבריה, קבוצה שכבשה בממוצע 0.05 שערים למשחק כל העונה, הבקיעה שתי רביעיות במחוזרי הסיום מגולים שנראים, איך נאמר בעדינות – כמו גולים שאבא נותן לילד הקטן שלו להבקיע לו בפיפ"א כדי למנוע טנטרום רגע לפני השינה.
איך רלוונטי מה שקרה לפני שנה בליגה השנייה למאבק האליפות בליגת העל ממש אתמול? בקלות. עם כל הכבוד לארבע הקבוצות ששיחקו אתמול – הארומה שעולה משני המשחקים ומההתנהלות של ארבע הקבוצות (וגם של צוותי השיפוט, כולם באותה סירה) – נעה על הסקאלה שבין "אולי כולם איבדו את זה סופית מרוב מתח", לבין "מה שאמור היה להיות כתוב כאן נפסל ע"י היועץ המשפטי של האתר".
אבל את מה שאפשר בשכונה של זהבי ולחמן שעתיים לפני קבלת שבת, אי אפשר לעשות כשמדובר במשחקים על אליפות המדינה, שני מחזורים לסוף העונה. ולכן, במקום הרעש והשאלות שאפשר היה לשאול ממש בקלות, קיבלנו את יהונתן כהן מבקש "להסדיר נשימה" ממה שראו עיניו בשעתיים החולפות. נו בחייאת. כנראה שיש קבוצות שקל להיטפל אליהן (פאחם ובני יהודה), ויש קבוצות שאצלן אפשר להחליק הכל. וחבל, כי עולות שאלות ויש תהיות וכולנו סקרנים.
הנה כמה שאלות שאפשר לשאול – ואין עליהן תשובה, וכל מי שעונה – על אחריותו ועל דעתו בלבד: איך ייתכן שמכבי נתניה התפוררה ככה מול מכבי ת"א? למה שני אדומים? האם זה קשור ליריבות בין נתניה לבאר שבע? האם זה קשור ל-1:2 של באר שבע על נתניה בליגה הסדירה? ואיך ייתכן שמכבי חיפה התפוררה ככה מול הפועל באר שבע? האם זה קשור ליריבות בין חיפה למכבי תל אביב? האם זה קשור לרצון של שחקני מכבי חיפה לפצות את האוהדים אחרי הדרבי? וכמה ביצים ובדיקות צריך כדי לפסול שני שערים (הראשון בצדק, השני – נגיד) כשאתה יודע שכל שער יכול לקבוע פה את מאבק האליפות? ולא ללכת לוואר כדי לבדוק את הפנדל שנתת לחיפה בדקה ה-98? והאם רק אני חשבתי שדיא סבע לא יצליח להבקיע את הפנדל?
מאוד לא נוח לכתוב את השאלות האלה, לא בטוח שנוח לקרוא אותן – ברור שחלק ממי שקורא אומר לעצמו "וואו נכון", והחלק האחר אומר "מה השטויות האלה", והכל תלוי פוזיציה ואהדה וזה בסדר. אבל זה שבכלל אפשר לשאול שאלות כאלה – מעורר תחושה מאוד לא נוחה. ועכשיו, כשנשארו שני מחזורים, ובשני המחזורים האלה בית"ר ירושלים תהיה קבוצת מפתח במאבק האליפות – כשהיא בכלל סופרת את הדקות עד גמר הגביע ונראה שהליגה מעניינת אותה כמו שזיו אריה מעניין אותה – עולה חשש שגם בשבוע הבא נצטרך לשאול פה כמה שאלות. די, אנחנו רוצים לראות כדורגל וליהנות, לאף אחד אין כוח לנחש כמה זו תבקיע וכמה זו תבקיע (מה גם שהתשובה היא תמיד אותה תשובה – "כמה שצריך"). אי אפשר שפשוט זה ייגמר ספורטיבי?
מה דעתך על הכתבה?