להיות אוהד הפועל באר שבע בימים האלה זו חוויה קשה במיוחד, מלאה בתסכול ובאכזבה עמוקה. המילים האלה בקושי מתחילות לתאר את העוצמה הרגשית של התקופה האחרונה – ימים שקשה לעכל ולהמשיך הלאה מהם. ברור שמדובר בספורט, אבל כולנו יודעים שכדורגל הוא הרבה מעבר לזה. במשך רוב העונה הפועל באר שבע היתה בצמרת, הסתכלה על מכבי תל אביב מלמעלה, ולמען האמת – הפגינה משחק איכותי יותר מהאלופה, גם אם לא הצליחה להכניע אותה במפגשים הישירים.
זו הייתה עונה שבאה משום מקום. איש לא ציפה לה בבאר שבע. הפועל באר שבע לא נהנית מהתקציבים של מכבי תל אביב ומכבי חיפה. אין לה הכנסה ממינויים כמו למכבי תל אביב ולמכבי חיפה ולפני שנה, זה היה נראה אבוד אחרי שאלונה ברקת שלחה את אליניב ברדה הביתה. וכשהגיע גם הקיץ הקשה באירופה, לא היה אחד בטרנר שיכול היה להיות אופטימי. גם פתיחת העונה עם המשחק שפוצץ מול בני סכנין וההפסד למכבי תל אביב בבלומפילד, לא רמזה על שעומד להגיע.
אבל רן קוז'וך השתלט מהר על הבית האדום, הרים הילוך ולימד את השחקנים לשחק את הכדורגל שלו. הפועל באר שבע צברה תאוצה ונהנתה, צריך להיות הוגנים, גם מכך שמכבי תל אביב שיחקה בעוד מפעל. מי שחשב שהיא גימיק ושאי אפשר להיות שם עד הסוף, התבדה. לפרקים זו הייתה קבוצה לא פחות טובה מהפועל באר שבע של ברק בכר.
אבל משהו ליווה את העונה והציק. הסיפור עם המשחק מול בני סכנין לא נתן מנוח. הפועל באר שבע הייתה בטוחה שהיא תזכה בנקודות והלכה החוצה לבית משפט אזרחי. אבל גם בלי שלוש הנקודות האבודות, הפועל באר שבע הייתה צריכה לגמור את זה. הסיום בפלייאוף שבר את הרוח הבאר שבעית האיתנה. המכות נחתו בזו אחר זו. ההפסד הביתי למכבי תל אביב בטרנר בתחילת הפלייאוף, ההפסד למכבי נתניה השנואה, התיקו מול בית"ר ירושלים ברגע הכי חשוב. ואז הגיע המחזור האחרון ובכל זאת הייתה תקווה. בית"ר לא הפסידה למכבי תל אביב העונה. למה שלא תהיה אופטימיות? אבל בית"ר הובסה, מכבי תל אביב זכתה. המסך ירד על עונה, בה הפועל באר שבע האמינה שהנה, זה מגיע.
ארבעה עשורים עברו בין צמד האליפויות של אמצע שנות ה-70 לשושלת של אלונה ברקת וברק בכר. זה פער שלא תראו במכבי תל אביב או במכבי חיפה. שם מייצרים אליפויות בקצבים אחרים. בהפרשים קטנים יותר. להפועל באר שבע אין את הפריבילגיה לאבד אליפות בעונה נפלאה כל כך.
הגביע הערב הוא רק פרס ניחומים, שצריך לכפר על כאב ספורטיבי שמלווה כבר שנה מאז ההפסד בגמר הגביע למכבי פתח תקווה. הבומבה עם אובדן האליפות והתחושה אצל האוהדים וגם במועדון שהיו כאלה, שלא רצו לראות את הפועל באר שבע אלופה, רק העצימו את התסכול. גביע זה משחק אחד. הפועל באר שבע ראתה לפני שנה שלהיות פייבוריטית לא נתן לה דבר. בית"ר ירושלים לא אנדרדוג הערב, אבל משחק בווליום רגיל של הפועל באר שבע, צריך לתת לה יתרון, צריך לאפשר לה לשמוח הלילה, כי אחרי הכל, איך אפשר ללכת אחרי עונה כזה לקיץ עם כלום ושום דבר ביד?
מה דעתך על הכתבה?