"חתמתי בהפועל באר שבע, יצאתי שמח. מסתכל בטלפון – עמוס לוזון. קיבלתי צרור קללות"

הפודקאסט של ספורט1, "מחצית בשכונה", בהגשת העיתונאי וההיסטוריון רון עמיקם, עלה לאוויר. בפרק ה-18 התארח דובב גבאי, אחד החלוצים הבולטים בכדורגל הישראלי בשני העשורים האחרונים, עם 164 שערים בשתי הליגות הבכירות ו-12 קבוצות בהן עבר עד כה.

צפו בפרק ה-18 של "מחצית בשכונה"

גבאי, שהחל את דרכו במכבי חדרה וידוע בעיקר מתקופותיו בהפועל באר שבע ומכבי פתח תקווה, מספק הצצה נדירה לקריירה עתירת רגעי שיא ושפל. החלוץ בן ה-38, שעדיין משחק כדורגל, משחזר את הסיפורים הדרמטיים מאחורי הכותרות – מהאיומים של עמוס לוזון, דרך הצמד שהוריד את מכבי נתניה ועד הניצחון הסנסציוני על מכבי תל אביב עם הפועל אום אל פאחם.

על הדרך למכבי פתח תקוה: "שיחקתי במכבי חדרה וראו אותי. התקשרו לאבא שלי זכרונו לברכה. אמרו לי תגיע לאיזה משחק. הגעתי, ילד חדש בלי שלום לאף אחד, ילד קטן גם לא יודע מה זה נערים ג', גיל 15 בערך. יצאתי בוכה מהמשחק הזה ואמרתי לאבא שלי אני פה לא ממשיך, לא משנה מה קורה".

גבאי סיפר על העימות עם אביו והמפנה: "פעם הראשונה שקיבלתי כאלה קללות מאבא שלי. צעקות בבית. אני זוכר שעליתי לחדר, טרקתי את הדלת. דמעות בעיניים, יוצא ואומר לו 'אני אראה לך מה זה, בוא ניסע לפתח תקוה'. הגעתי כבר אחרי החימום, אומרים לי תתלבש, אתה תיכנס במחצית. נכנסתי, כבשתי, ניצחנו במשחק ומאז חתמתי בפתח תקוה".

על השנים במכבי פתח תקוה והעדפת עומר גולן, עומר דמארי וטל בן חיים: "עומר דמארי היה כוכב מאז שהוא צעיר. אני ישן אצלו צוהריים, יש לי מפתח לבית שלהם. לפעמים מישהו דופק בדלת, אתה פותח – הסבתא שם. זה הקשר בינינו. אם העדיפו אותם הלכה למעשה? כן, וזה בסדר, מגיע להם גם. אני מאמין שכל דבר יש לו סיבה. אם אתה שואל אותי היום, הייתי צריך לעזוב הרבה לפני".

על טל בנין והשיפור הטכני: "טל בנין עומד עם אור אילוז, איתי ועם עוד מישהו ומלמד אותנו בעיטות. הוא נותן לכדור לרדת מתחת לברך ואז מכניס את הרגל. ממש עזר לי, ממש טכניקה אישית. עבד איתי אישית אחרי האימונים. גם במהלך האימון הייתי בועט ומחמיץ, מאוד מתעצבן. הוא היה מוציא אותי לעשות כמה בעיטות, העיקר שזה יהיה במסגרת. איך לשים את הרגל, והכל. לימים היום הילדה שלו והילדה שלי באותו גן, אנחנו מתראים כמעט כל בוקר".

על הסיפור הדרמטי עם עמוס לוזון: "חתמתי בהפועל באר שבע, יצאתי כולי שמח. מסתכל בטלפון – עמוס לוזון. קיבלתי צרור של קללות, רעדתי בכל הגוף. 'תגיע עכשיו לאימון בפתח תקוה!' אמרתי לו 'עמוס, יצאתי מאלונה, אני חתום בהפועל באר שבע'. הוא אמר לי 'לא מעניין אותי, לא אתה, לא אבי, לא שינו זוארץ ולא פרדי דוד, ולא אבא שלך, ולא הסוכן שלך ולא אלונה ברקת, אני לא סופר אתכם. אתה נשאר במכבי פתח תקוה!' מהפחד נסעתי לאימון בפתח תקוה – לא חוויתי דבר כזה בחיים. בסוף שוחררתי, אבל אני אומר לך את הקללות והאיומים לא חוויתי דבר כזה בחיים".

על הפועל באר שבע והאהבה לעיר: "גרתי שם. כל הזמן ספגתי את העיר, את האנשים, את התרבות, גם אשתי שלא קשורה לכדורגל – הכי נהנינו לגור בבאר שבע. התקופה הכי כיפית שלנו. היה לנו כיף לגור שם, להסתובב שם, לאכול שם. כל הזמן היינו בבאר שבע. זה היה בית שלנו".

על הטראומה של גמר הגביע: "6:2. תודה רבה, סיימנו את הריאיון. זה משהו שילווה אותי כל החיים. שאל אותי לאיזה משחק הייתי חוזר כל הקריירה – תן לי רק לחזור למשחק הזה, לשחק אותו מחדש ואני פורש. ברמה כזאת כמה זה טראומה".

על הצמד נגד מכבי נתניה וההשלכות: "הגעתי למלון, לפני המעלית גיא לוי עומד איתי. אני אומר לו 'מה, גיא?' הוא אומר 'לפעמים החיים הם כן תוכנית כבקשתך'. אני מחייך, אני יודע שאני פותח. עליתי, מה עשיתי במנוחת צהריים? סגרתי טיסה ללאס וגאס. היה לי ביטחון ורוגע לפני המשחק הזה".

על הגול השלישי נגד נתניה: "אין מצב שיהיה משחק נתניה נגד באר שבע ואני לא אוזכר שם. זה לא שאני הורדתי את מכבי נתניה, בסוף זה עימות ישיר. אני דואג לקבוצה שאני נמצא בה באותו רגע".

על מחלתו של אביו והשפעה על הקריירה: "11 חודשים מגילוי המחלה עד שנפטר. ראו אותי הרבה אנשים שלא רציתי שיראו, בוכה. הייתי יכול להיכנס לשירותים בבית"ר ירושלים לפני אימון, לבכות, לצאת לאימון. אפשר לשחק כדורגל ככה? הטיסו אותי חזרה לארץ, הספקתי לדבר איתו כמה שניות, לחבק אותו, אפילו נתן לי יד, וזהו. כאילו הוא חיכה לי".

על הפציעה שכמעט סיימה את הקריירה: "הפרופסור אמר לי 'אין פרוטוקול טיפול, זה אתה ואלוהים. הסיכוי שתחזור לשחק – כמעט אפסי'. אחרי חודשיים הוא אומר לי 'אתה נס רפואי. שומע מה אני אומר לך? אתה נס רפואי'. ומגיל 28 עד גיל 38 אני משחק".

על הירידה לליגה לאומית ולהפועל אום אל פאחם: "מוצא את עצמי, לא רק יורד לליגה הלאומית, אלא בקבוצה מהמגזר, שזאת פעם ראשונה שאני הולך למגזר. קבוצה שרק עלתה מליגה א'. פה קיבלתי את הסטירה הכי גדולה שלי בכדורגל. אמרתי – אוקיי, אז אני אוכיח לכולם שאני עדיין יכול".

על הניצחון המדהים על מכבי תל אביב בגביע עם הפועל אום אל פאחם: "יום לפני שלחתי להם הודעה – 'תפסידו חמש אפס? אף אחד לא יהיה מופתע. אבל רק תדמיינו לשנייה אחת אם אנחנו עוברים את מכבי תל אביב'. אני עולה לאוטובוס, יש חמש מאות ילדים באוטובוס. אין לי איפה לשבת. אין כרטיסים למשחק. היינו בפיגור 2:0, עשינו 2:2 ואז ריף מסיקה כבש גול ענק, ניצחנו. אני זוכר שאלירן עטר ודור מיכה דיברו ביניהם ואמרו 'מה יש לנו? איך אנחנו משחקים ככה?'"

לסיכום, גבאי שלח מסר לעיתונאים: "הרבה אנשים מתבלבלים בגלל כתבות שהן חסרות אחריות. נעשה סדר, כי זה מעצבן אותי ויושב לי על הלב. לכל הכתבים למיניהם בארץ, לכולם יש את הטלפון שלי, מי שאין לו משיג במאית שנייה. כל מה שאתם רוצים לפרסם עליי, יש לכם אחריות. אני אתן תשובות, אני לא מתחמק משום דבר. אם אתם מחפשים להעצים מישהו אחד על הגב שלי? לא יקרה".