"גדלתי בתור אוהד בית"ר ירושלים, ושיחקתי בשתי הקבוצות, היום אני אוהד את הפועל באר שבע"

דובב גבאי, אחד החלוצים הבולטים בכדורגל הישראלי בשני העשורים האחרונים, עם 164 שערים בשתי הליגות הבכירות ו-12 קבוצות בהן שיחק, התארח בפודקאסט של ספורט1, "מחצית בשכונה" עם העיתונאי רון עמיקם, ובין השאר התייחס גם לאהבה הגדולה שלו להפועל באר שבע ולסיבה שבגללה הוא נאלץ לעזוב את המועדון רגע לפני תחילת השושלת ההיסטורית של ברק בכר.

צפו בפרק המלא עם דובב גבאי

גבאי הצהיר כי הפועל באר שבע זו הקבוצה שהוא הכי מחובר אליה: "האהבה שלי להפועל באר שבע לא השתנתה ולא תשתנה לעולם. זה הבית שלי וזה המקום שאני הכי מזוהה איתו והכי כיף לי ללכת אליו. כשאני הולך לאצטדיון בבאר שבע, זה כאילו מעולם לא עזבתי את העיר.

"למה זה המקום הכי טוב שהייתי בו? גרתי שם, זאת אומרת שספגתי את העיר, את האנשים ואת התרבות. גרתי בגינדי בבורסה ברמת גן, אנשים יגידו לך 'וואו איזה כיף', זה לא מתקרב לחיים שהיו לי בבאר שבע, אפילו לא בקצת. נהנינו שם, אפילו אשתי, שמה לה ולכדורגל? הכי נהנינו בבאר שבע. גם אשתי תגיד לך שזו התקופה הכי כייפית שהיתה לנו, היה לנו כיף לגור שם, להסתובב שם, לאכול שם. כל הזמן היינו באר שבע, זו הייתה משפחה וזה היה בית".

גבאי הסביר את ההבדל בין אוהדי הפועל באר שבע לאוהדי בית"ר ירושלים: "יש הבדל בין הקהלים, שהוא פשוט מבחינתי. בבאר שבע, בטח בתקופה הזו שלפני האליפויות, מי אוהד אותה? 98 אחוז מהאוהדים נמצאים בבאר שבע. בבית"ר זה שונה, זה פרוס לכל הארץ – אתה תלך לאילת ולקרית שמונה – כולם אוהדי בית"ר. בבאר שבע כשאתה תגיע לקרית שמונה לא יהיו לך אוהדים. זה השוני. בבית"ר איפה שאתה לא הולך, כל הארץ מדברים עליך. מי גדל להיות אוהד הפועל באר שבע שהוא לא באר שבעי? כמעט ואין.

"לאיזה קהל יותר נקשרתי? בוא נעשה את זה ככה: גדלתי בתור אוהד בית"ר, היום אני אוהד הפועל באר שבע. אבל שלא תטעה, אני מאוהב בבית"ר, אבל אני אוהד הפועל באר שבע".

גבאי הסביר מדוע עזב את הפועל באר שבע ב-2015, רגע לפני השושלת ההיסטורית תחת ברק בכר: "אני חושב שזה הגיע מהמקום הזה שלא חתמתי לפני על חוזה חדש. כן היו דיבורים על חוזה עוד מתחילת העונה, אבל זה נמרח והיה לי איזשהו חלום לשחק בבית"ר ירושלים. הייתה גם הצעה מהפועל תל אביב של אמיר כבירי. בסופו של דבר, זה לא הסתדר עם הפועל באר שבע, הם השאירו את שלומי ארבייטמן והגיע מאמן חדש (ברק בכר) שהביא גם את בן שהר. ראיתי לנכון לזוז הצידה.

"פספסתי את התארים? אני אשאל אותך שאלה – לשחק חמישה או עשרה משחקים כשחקן ספסל ולקחת אליפות, אתה תרגיש שעשית אליפות? תרגיש חלק מהאליפות? אני חושב שאתה צריך להרגיש חלק ממשהו, ואם אתה מרגיש שאתה לא הולך להיות חלק, אז מה זה שווה? אז מה, להגיד שיש לי אליפות, אבל שיחקתי חמישה משחקים? זה לא שווה.