בזמן שעתידו המקצועי עדיין לוט בערפל, ערן זהבי נזכר בימים שבהם עוד היה חייל מן המניין. בריאיון ללירן שכנר במסגרת המשדר "שישי מנצח" שהופק על ידי חיל החינוך והנוער ושודר בסוף השבוע האחרון, שיתף הכוכב הוותיק בסיפורים אישיים מתקופת השירות הצבאי שלו – וגם דיבר על התסכול בדרך למעמד של ספורטאי מצטיין.
"הייתי בבה"ד 12, בצריפין. בהתחלה עובד רס"ר, אחר כך בשק"ם, עשיתי הרבה תפקידים", סיפר זהבי. כשנשאל על ידי שכנר אם ישן בחדר לבד, ענה החלוץ: "לא, אבל ישנתי הרבה פעמים לבד".
זהבי הודה שלא קיבל הכרה כספורטאי מצטיין כבר בתחילת שירותו הצבאי: "בשנה הראשונה לא קיבלתי הכרה כספורטאי מצטיין כי הייתי במעבר בין רמת השרון להפועל תל אביב. הייתה כל חצי שנה וועדה ודווקא בפעם הזאת דילגו עליה כי לא היו מספיק מועמדים. היא נדחתה בחצי שנה, רק לאחר מכן קיבלתי הכרה כספורטאי מצטיין. זה היה מאוד מתסכל".
"הצבא לא מנע ממני משהו", הבהיר זהבי. "כי הייתי כמו כל חייל נורמלי במדינת ישראל שצריך לשרת ולעשות את מה שהוא צריך. עם זאת, מצד שני היה לי חלום אחר, ואני יודע שאני אגיע למקום שאני רוצה להגיע אליו כל עוד אמשיך להתאמן ולהיות ברמת המקצוענות שהייתי דורש מעצמי".
זהבי תיאר כיצד שמר על משטר אימונים קפדני גם כחייל: "הייתי קם בשש בבוקר, רץ בים ואז הולך לבסיס וצובע את כל מה שאפשר, גם הייתי מנקה. הפרויקט הכי גדול בצבע? הייתי צובע טריבונות. את כל הטריבונות, אני יכול לצבוע את כל בלומפילד בקלות".
מה דעתך על הכתבה?