בירם כיאל בריאיון: "הייתה תקופה שאני ותומר חמד הרגשנו ביטחון להיחשף"

בגיל 37, יומיים אחרי שתלה את הנעליים והודיע רשמית על פרישה שהייתה באוויר במשך זמן רב, בירם כיאל יכול להתחיל לסכם את הקריירה. בריאיון לפודקאסט "קיק-טוק" מבית "אול אין", קשר העבר התייחס בין היתר למתח שבין היותו ערבי לבין היותו ישראלי.

"יש מקומות שהתחלתי להרגיש באמת כמו שגריר, שאני צריך לייצג את המדינה שממנה אני מגיע. אבל יש גם מקומות שאתה מרגיש שאתה צריך להיות בשקט שלך ולא רוצה לייצג אף אחד", סיפר כיאל, ונשאל על התקופה בסלטיק, שאוהדיה ידועים כפרו-פלסטיניים. "בסלטיק לא הרגשתי כלום מהקהל. בברייטון, הייתה תקופה שאני ותומר הרגשנו ביטחון להיחשף ולומר דברים. שחקן יהודי ישראלי ושחקן מוסלמי ישראלי באותה קבוצה – רצינו להראות מי אנחנו. עשינו כל מיני קמפיינים, ניסינו לקדם כל מיני דברים. בברייטון היו 17 שחקנים, כל אחד מלאום אחר, דת אחרת. זה נתן לנו להבין שכולנו אותו דבר. אני ותומר התחלנו להרגיש שאנחנו שגרירים של המדינה".

על התמונה שהעלה באינסטגרם במדי סלטיק, כשברקע דגלי פלסטין: "יש הרבה דברים שעשו הרבה רעש. בסופו של דבר, אחרי משחק אתה מעלה פוסט כי אתה אוהב איך שאתה נראה בתמונה מסוימת. בגלל העיתוי שהתמונה עלתה בו, היא גרמה לכל מיני דברים והובילה אותי למקומות שלא רציתי להיות בהם. אין לי כוח להיכנס למקומות האלה. אני כל כך עסוק בלהיות שחקן, יש לי דרייב להצליח, להגיע לרמות הכי גבוהות – ואני מעדיף לא להיכנס למקומות שיכולים לא לעשות טוב".

על היחס לו זוכים ערביי ישראל מאז ה-7 באוקטובר: "מאז שחזרתי לישראל, אנג'לה ואני מרגישים שהמלחמה היא לא בחוץ, אלא בפנים. אני לא רוצה להיכנס לעניין פוליטי. שאלו אותי 'למה שתקת כל התקופה הזאת?' אחת הסיבות, היא העניינים הפוליטיים שבערו במדינה. אנחנו עוברים תקופה קשה מאוד בפנים. מי שלא מרגיש את זה, כנראה מאשים אחרים ומרחיק את עצמו מזה. הייתי פה גם בתקופות אחרות בעבר והיה דו קיום יותר נקי, יותר שקט. כל מה שקורה בחוץ, משפיע בפנים. בסכנין היו המון מקרים שהייתי צריך לחבק אנשים ולהיות המקום השקט הזה עבורם".

"לא מכובד להגיד ששחקן יהודי לא צריך לשחק בסכנין. לא צריך להיכנס לשם. היו שחקנים שבאמת נפגעו מתגובה של אוהד שלא מייצגת אותי או את המועדון, אבל גם אני כשחקן ערבי ספגתי כל מיני דברים שפגעו בי. אני אף פעם לא מסתיר את מה שאני חושב, אבל לאורך השנים למדתי לשבת ולחכות קצת, כי יש צד שני שחושב אחרת. גם אם אני חושב אחרת ממך, זה לא אומר שאני נגדך. לכל אחד יש את הדעה שלו ואת האופן שבו הוא רואה את הדברים".