כשהערפל מוועדת המשמעת יתפזר, אלמוג כהן וירדן שועה יתחילו להבין שהתקרית המתגלגלת מהמשחק מול ריגה פגעה בכל אחד מהשניים, פגעה בבית"ר ירושלים ופגעה באמון הקהל לטווח הארוך. לכולם ברור כי משבר האמון והמתיחות בין המנהל המקצועי לקפטן ימשיכו ללוות את הקבוצה בתקופה הקרובה ועלולים להשפיע על העונה כולה, כל זאת אם שועה לא ימצא קבוצה בחו"ל ויעזוב.
שועה עם עוד כותרות שליליות שרק יפריעו לו להתקדם, אלמוג כהן עם קפטן שמאשים אותו בהדלפה, השחקנים מדברים על כך, במועדון עצבניים – אירוע שהוא נזק נטו, לא עוד עימות בן מנהל מקצועי לשחקן.
היו מספיק נקודות זמן באירוע שהדברים היו יכולים לקרות אחרת, אבל אף אחד לא היה אחראי מספיק כדי לפתור את הסוגיה למען הקבוצה. "בית"ר מעל הכל" זה משהו שלא היה כאן.
אם חוזרים לתחילת האירוע, אלמוג כהן חושב ששועה היה חייב להצטרף לשחקנים שלא פתחו בהרכב ולרוץ. הוא לא יכול היה לקרוא לו הצידה ולהגיד לו את זה ולא ליד השחקנים? בכל זאת קפטן בעל מעמד. מנגד, שועה שהתעצבן לא יכול היה ללכת לאלמוג כהן בנפרד ולא לפתוח ג'ורה מול כל הצוות? אלה שתי סיטואציות משפילות שמסבירות כמה כל אחד לא חשב מספיק ונתן לאגו ואמוציות להוביל אותו.
ומה מכאן? בית"ר צריכה את אלמוג כהן יחד עם ירדן שועה אם היא רוצה להיאבק על התואר – היא לא הצליחה לצרף זרים משמעותיים, על השוק הישראלי אין מה לדבר ושחקן דומיננטי ומוביל ברמה של ירדן שועה לא יכולים לנסות ולצרף לקראת סוף אוגוסט, אין לה אלטרנטיבה. היא צריכה העונה את שועה לא פחות משהוא צריך אותה ואסור לצדדים לשכוח זאת.
וזה לא רק זה, החיבור אצילי-שועה הוא היתרון הכי גדול של הקבוצה הזאת, הרבה מעבר לחיבור המקצועי (לאצילי היה חלק גדול בכך ששועה הגיע אתמול לוועדת משמעת והתנצל). אם היא רוצה לחלום, המנהל המקצועי והקפטן יצטרכו לעבוד על היחסים בתקופה הקרובה כשברק אברמוב וכפיר אדרי ויצטרכו להיות שם ולחבר את הדברים מחדש.
אלמוג כהן הוא הבוס, הוא מוערך, אך בסיטואציה שנוצרה הוא יהיה חייב להיות חכם ולבלוע את האגו. חיבור טוב בין השניים יכול להוביל את בית"ר לעונה שהאוהדים חולמים עליה.
מה דעתך על הכתבה?