המשחק שישנה את כל הראייה כלפיו? ההזדמנות הגדולה של רן בנימין

רן בנימין היה השחקן המצטיין של הנבחרת הצעירה ב-2:2 נגד הולנד ביום רביעי האחרון. בחצי הראשון הוא לא התעלה וכמעט הוחלף במחצית אך ביקש מגיא לוזון להישאר – וב-45 הדקות הבאות נתן את הטון.

קשר הפועל תל אביב כבש את שער היתרון של ישראל, הוכשל לקראת השער השני והיה מעורב כמעט בכל התקפת מעבר שעשתה הנבחרת מימין, עם כניסות לרחבה ללא כדור וכמובן – לא הפסיק לרוץ, היתרון הכי גדול שלו.

כמו לא מעט צעירים בהפועל תל אביב, השנים הרעות עצרו גם את בנימין: הקבוצות הגדולות רצו לרכוש אותו, גם התעניינות מחו"ל נרשמה, אך נראה היה שהוא עדיין צריך את שנת הפריצה כדי להיות בשל למעבר הזה. בנימין תמיד בלט בניידות שלו אך הקפיצה כקשר דומיננטי התעכבה, אולי כי האמין אחרי אליפות אירופה לנוער שהדברים יגיעו בצורה קלה יותר.

כשאליניב ברדה הגיע להפועל תל אביב החל שינוי: שיחות, קטעי וידאו, דגשים על להיות יותר מרוכז ולעשות את הפעולות הפשוטות והנכונות, לא להשתולל, להניע בשקט את הכדור, לדעת מתי להצטרף ומתי לא, להעביר כובד משחק, פשוט להיות שחקן טוב ויעיל יותר.

כשהפועל תל אביב תכננה (ועדיין בונה) את הקיץ, כל שלוש עמדות הקישור היו אמורות ללכת לשחקנים זרים – פלקאו ואדריאן קרייב יחד עם שחקן בעמדה 10 (לויזוס לויזו או שחקן אחר). בנימין תוכנן להיות זה שיהווה תחרות.

מקצועית, גם כשיגיע שחקן בעמדה 10 זה לא מחייב ספסול של הקשר הצעיר. בהתחשב ביכולת של פלקאו עד עתה, ועד שייכנס לעניינים (אם בכלל), האדומים שוקלים לשחק עם קרייב לבד כקשר אחורי ועם שני שחקנים לפניו. בנימין יכול להיות אחד מהם.

אפשר לכתוב ולנתח, אך יש משחקים שאם אתה בולט בהם – כל הראייה כלפיך משתנה. הערב (שני, 20:30) נגד בית"ר ירושלים זאת הזדמנות גדולה של בנימין להוכיח לאליניב ברדה שעם כל לגיון הזרים בקישור, הוא כאן כדי להישאר בהרכב ולהוביל.