1 – אתמול (שני), בסביבות רבע לעשר בלילה, הפועל תל אביב הגיעה סוף סוף למשחק הבכורה שלה בליגת העל בתום היעדרות של שנה וקצת. זה לקח לאדומים רק שני משחקים ועוד מחצית עד שבאו לעבודה, וכשעשו את זה – זה קרה בכל הכוח ובצורה בלתי ניתנת לעצירה.
ומה שמדהים – הפועל כמעט הפסידה את המשחק אחרי שקיבלה גול עשר דקות לסיום המחצית הטובה ביותר שלה העונה. מה שעוד יותר מדהים – הפועל ניצחה את המשחק הזה בבעיטה חופשית שהגיעה אחרי בעיטה חופשית נגדית, שגירדה את המשקוף והייתה יכולה להוביל להפסד. זה היה אירוע שיכול להתגלות כזריקת המרץ המשמעותית ביותר שלה העונה הזו – מקבוצה בינונית שתגרד פלייאוף עליון לקבוצה שתריב בכל הכוח על מקומות 3-4.
2 – מצד אחד, הפועל תל אביב ספגה 5 שערים ב-3 משחקים – פחות או יותר הדבר האחרון שהערכנו שיקרה לה לפני פתיחת העונה – עם הגנה יציבה ואסף צור בין הקורות. מצד שני היא כבשה 7 פעמים, ולא הפסידה למרות שהייתה בפיגור בכל אחד משלושת המשחקים.
עוד דברים שיש להפועל תל אביב: מזל (כי אם הבעיטה החופשית של אצילי הייתה חצי מטר נמוכה יותר, התוצאה אתמול הייתה הפוכה), יכולת לקבל פנדלים תקדימיים (למרות שאתמול זה היה הכי פנדל מכל 3 הפנדלים שהאדומים קיבלו העונה) ואחד, סתיו טוריאל – שנתן אתמול 109 דקות מהסרטים – כבש את הפנדל, כמובן, בישל את הגול שנפסל (איזה צרחות לא קשורות של עמיחי שפיגלר ושל איתי שכטר, מביך מאוד), בישל גם את השער של קרייב ובאופן כללי לקח בקלות את פוזיציית השחקן הטוב ביותר על כר הדשא. עד עכשיו, ואין סיבה שזה ייפסק כי ממש הולך לו טוב – טוריאל הוא דוגמא מעולה לשחקן שלוקח הזדמנות פז בשתי ידיים ובשתי רגליים. אין לנו יותר מדי דברים כאלה בכדורגל ולכן, בכלל, מדובר בחתיכת תופעה מבורכת.
3 – ברק יצחקי ממשיך את הקו שלו מהעונה שעברה – מעט מאוד אגו וכושר די מבורך להודות בטעויות. גם הפעם הוא יצא נשכר על תיקוני הטעויות שעשה, כשכמה דקות אחרי החילוף במחצית הראשונה, דור מיכה דחף את הראש והשווה. אבל היו טעויות שיצחקי זרם איתן לאורך כל המשחק. לא היה לו קישור אפקטיבי, הכל היה רנדומלי מאוד ונכון שהכניסה של מיכה קצת איזנה, אבל את ירדן שועה ראינו לראשונה אתמול רק בראיון בסוף המשחק. בנוסף, לא יכול להיות שבית"ר לא באמת השתפרה מבחינה הגנתית – הפועל הייתה מסוכנת מאוד אתמול ולחבר'ה של יצחקי לא היו פתרונות. הליגה נכנסת עכשיו לקצב גבוה ואם בית"ר לא תתבגר ומהר, היא תסתכל בעיניים מלאות קנאה על הפועל ת"א תופסת לה את המקום גבוה למעלה.
4 – יחסית לעובדה שרוב הכובשים הבכירים של העונה שעברה לא משחקים בליגה השנה, כמות השערים שהובקעו ב-20 המשחקים הראשונים של העונה היא לא פחות ממדהימה. נכון לעכשיו, עוד לפני המשחק בין הפועל פ"ת למכבי ת"א, אנחנו עם 73 שערים שנותנים לנו ממוצע של 3.65 שערים למשחק. אם זה לא מספיק, 6 מ-20 המשחקים – 30 אחוז! – נגמרו בהפרש של 3 שערים ומעלה לטובת המנצחת. ו-4 קבוצות כבשו שני שערים במשחק ובכל זאת לא ניצחו (שתיים מהן גם הפסידו).
כל המדדים האלה מזכירים מאוד את שנות התשעים העליזות, שבהן תוצאות כמו 1-4 או 2-4 או 1-5 וכמובן 2-3 היו עניין שבשגרה, חלק מתרבות הכדורגל שלנו. הכדורגל של הניינטיז היה כל כך טוב, עד שבהתאחדות הרגישו שממש חייבים להתאמץ כדי להבין איך להרוס, ובסוף יצא שבעשר שנים שוחקו 5 שיטות ליגה שונות (עם 12, 14 ו-16 קבוצות). אז הנה, יש מצב שזה שוב עובד. בואו ננסה, הפעם, בבקשה, לא לחרב את זה שוב. אפשר?
מה דעתך על הכתבה?