גילי ורמוט, רועי זריהן, בני בן זקן ואורי לוי סיכמו בפודקאסט "קיק טוק" מבית "אול אין" את משחקי השבת בליגת העל. בין השאר, הם התייחסו למהפך המאוחר של בית"ר ירושלים מול בני ריינה.
זריהן פתח ואמר: "הפעם זה מרגיש כמו ניצחון שמשחרר קצת לחץ. שועה כובש ומבשל, אצילי שוב כובש וגם קאלו עושה גול גדול. ברק יצחקי לא רק הרוויח ניצחון גדול, אלא גם את הכוכבים שלו".
בן זקן הפנה את הזרקור אל עבר שועה: "אני חושב שבסוף הסיפור הוא שועה ברמה האישית, הוא הלב והאנרגיה של הקבוצה. דרכו זה מסתובב. אני חושב שצריך לתת לו לשחק ופחות לעשות איתו את המשחקים. לפעמים, במיוחד בבית"ר, לא צריך לראות כל דבר. כל התהליך הזה שהוא חווה והגיע לאיזו תחושה שהמקום שלו קצת מעורער ופתאום יש ספקות לגביו, הוא הקפטן של הקבוצה ואולי השחקן הכי טוב. בעונה שעברה הוא חווה את הכניסה של אצילי, שזה גם אירוע. הוא קיבל את זה מדהים. לפעמים אנחנו מפספסים את המחמאות שאפשר לתת לבן אדם".
ורמוט הגיב: "כשרוצים לחפש דברים לא טובים אצל מישהו – מוצאים, תלוי מה אתה רוצה למצוא".
בן זקן המשיך: "הקטלוג הזה של שועה, של לנסות לחנוך אותו, בית"ר יכולה להפסיד מזה. הוא היה צריך את הפנדל הזה. מי ששם לב, לתנועת הגוף של אצילי כשהגול נכנס – יש ביניהם איזה חיבור, אבל אני עדיין חושב ששועה המוביל וצריך להתייחס אליו ככה. גם בריאיון, דרך אגב, יצחקי אמר משהו שאני הייתי מוותר עליו".
ורמוט הבהיר: "יצחקי בריאיונות צריך לחשוב על יצחקי השחקן".
בן זקן סיכם את דבריו בנוגע לשועה: "מרגיש לי שכל הזמן מנסים… אני חושב שבית"ר צריכה לשחרר ולזרום. המועדון התייצב, יש הנהלה שמבינה בליגה ויש לה את הניסיון, יש מובילים, לא להתעסק עם המובילים אם הם טובים. שועה מגיע לו, הוא הרוויח את זה".
בן זקן, שכזכור אימן בעבר את הקבוצה, התייחס לקיצוניות במועדון כמו בית"ר ירושלים: "מהר מאוד אוהדים הופכים להיות רואי חשבון ואומרים כמה הכנסות היו וכמה כסף נשאר. אלי טביב בזמנו, לטוב ולרע, היה יכול להישאר עם הסנטר שלו וההחלטה שלו מול קהל. בסוף, יש רגעים שאתה צריך לעמוד ולהגיד 'בניתי פה איזו מערכת וצריך קצת זמן'. אצילי הגיע – לקח זמן עד שהוא התחבר, ואז גם שועה צריך למצוא את המקום שלו. כששחקן מגיע, הוא יוצר אי נוחות לשחקנים אחרים, לא תמיד זה רק הוא.
"כשאני הייתי בבית"ר, הבחירה שלי הייתה להיות מתחת לרעש הזה שיש בחוץ – פשוט לא לקרוא תקשורת ולפתוח את האימון בלשחק טניס רגל עם השחקנים. הרבה פעמים מערכת היחסים הזו יצרה תחושה שאין מישהו רציני במערכת, שיש מישהו צעיר – זה לא רוני לוי ולא ניר קלינגר. כשסיימתי, הייתה אמירה שצריך להביא פיגורה. מה הציפייה מפיגורות, אתה לא יכול לזוז ויעשו את השיחה בחדר ההלבשה שתנער. אני חושב שזה בדיוק מה שבית"ר ירושלים לא צריכה, כי המערכת עצמה לא בהכרח מאוזנת מה-DNA שלה. כל דבר קטן מתסיס ומדליק, אתה צריך לבחור נכון ולא לראות הכל. בסוף, אנשים מתכנסים לתוך המשחק וכולם רוצים להצדיק את המקום שלהם ולהיות חלק מהמופע הזה".
מה דעתך על הכתבה?