"צריכים לדעת לנצח גם משחקים שפחות מתחבר לנו", כך סיכם אמש (שני) אחד משחקני הפועל באר שבע את הניצחון על מכבי חיפה, סיכום שהוא העלבון הכי גדול למכבי חיפה במשחק ביתי בסמי עופר, שכבר במחזור החמישי נמצאת במרחק 7 נקודות מיריבתה.
מכבי חיפה השתפרה הגנתית מהקיץ. היא יודעת לעמוד ולהקשות על היריב. אך כדי להבקיע ולהכריע משחקים מהסוג הזה צריך איכות ודרך, משהו שנכון לרגע זה קשה לה לקבל מהחלק הקדמי.
בחלק הראשון של המשחק, כשהאדרנלין היה בשיאו, כמה מהלכים של סוף פודגוראנו נתנו לה תקווה. היו כמה החמצות, כמה מצבים, אך ככל שהתקדם המשחק זה נראה פחות ופחות – עד שבאר שבע הרגישה כל כך נוח, ושיחקה בתחושה כי בעמידה נכונה אין מצב שהיא תספוג שער.
למכבי חיפה חסרה איכות. אם נהואל אמור לייצר אותה, זה אומר הכל. הבחור עדיין לא הגיע למכבי חיפה. אם לא תג המחיר, כנראה שכבר מזמן הוא לא היה כאן. דולב חזיזה, על אף שהוא מעבר לשיאו, יכול לייצר איומים אך נכנס מאוחר יחסית והתקשה להיכנס למשחק.
ואם אין יצירתיות מהקישור, ההתקפה מנסה לייצר זאת לבד, וזה פחות מתאים בשלישיה הזאת. אם כבר אין מי שיזין את סטיוארט, לפחות שיהיה מי שבאמת יוכל להצטרף אליו למהלכים בזמן שהוא מקבל כדור עם הגב, פוטנציאל לדאבל פס וכניסה לרחבה, דברים בסיסיים. אבל אין.
סילבה קאני יודע לעשות את זה כשהוא בא מימין, הוא לא סובל לשחק בשמאל (אם היה מביע רצון לשחק בתפקיד היה נשאר בבית"ר ירושלים), אולי אם הוא ופודגוראנו היו בצדדים הפוכים זה היה מייצר יותר, את זה כבר המאמן צריך לדעת ולהבין מהיכרות עם השחקנים ומבנה החלק הקדמי. כך או כך, כרגע זה מרגיש תקוע.
ובמחזור הבא מחכה למכבי חיפה מכבי תל אביב בבלומפילד. הסיכוי של מכבי חיפה זאת העייפות של מכבי תל אביב מהמפגש עם דינמו זאגרב והנחיתה של האלופה בארץ רק ביום שישי. ועדיין, מעטים האנשים שנותנים למכבי חיפה סיכוי במשחק, וזהו כל הסיפור שלה עד עתה העונה. סיפור של קבוצה שלא נמצאת באותה רמה מקצועית של הטוענות לכתר ותילחם על מקומות 5-3 בליגת העל.
מה דעתך על הכתבה?