בשבוע אחד הפועל תל אביב עברה דרבי שבוטל ויסתיים כנראה בהפסד טכני, ובשבת נכנעה 2:0 למכבי נתניה. כשמצרפים את שני המשחקים הללו להפסד להפועל באר שבע לפני פגרת הנבחרות ונזכרים בתלונות של האדומים אחרי כל אחד מהמשחקים הללו, אפשר לזהות הרבה לחץ במועדון.
לאחר העלייה החלקה לליגת העל, הקהל רצה לראות הפועל תל אביב שונה מאשר בשנים הקודמות שלה בליגת העל והוא קיבל את מבוקשו: קבוצה איכותית, אגרסיבית, לוחצת – הפועל תל אביב חדשה שחוזרת להסתכל לגדולות של הליגה בלבן של העיניים.
אבל עם האיכות והתוצאות, נפתח לאוהדים התיאבון. הקהל רואה את הרמה של הקבוצות הבכירות ומאמין שאפשר לעשות דברים גדולים. כשאפילו אליניב ברדה מדבר על שאיפות לתארים, האוהדים מיישרים קו.
הגישה נכונה, אך השחקנים צריכים לעמוד בציפיות. במשחקים האחרונים הלחץ משפיע על דניאל דאפה שירד לספסל וגם סתיו טוריאל פחות דומיננטי. הערב בגמר גביע הטוטו (20:30) נגד בית"ר ירושלים, ללא פרנן מאיימבו יהיה זה מבחן גדול לשחקני ההגנה שיצטרכו להתעלות.
לאחר המשחק בנתניה יצא אחד השחקנים עצבני ואמר: "זה היה המשחק הכי טוב שלנו העונה, היינו צריכים להוביל 0:4 ובסוף אנחנו בוכים על ההרחקה של מאיימבו". המשפט הזה היה בדיוק מה שהעסיק את האדומים ביום שאחרי. הם הרגישו שקופחו, התלוננו, אך כבר ביום ראשון הוחלט במועדון לעבור לשתיקה ולהתרכז בהצלחה.
גם אם הצדק איתך, תלונות מייצרות קרקע לתירוצים, קרקע להסברים, קרקע לנמק חוסר הצלחה – וזה הדבר האחרון שבהפועל תל אביב רוצים לשדר. כשהבינו זאת, הם עברו מהר מאוד למוד שקט.
הערב בסמי עופר האדומים רוצים תואר ראשון בליגת העל בעידן ספרא (אחרי ה"דאבל" בליגה הלאומית). זה יהיה אולי המבחן האמיתי הראשון של הקבוצה הנוכחית לעמוד בלחצים של קבוצה מובילה בכדורגל הישראלי, מאבק על תואר במשחק שבו אתה כבר לא אנדרדוג במפגש עם הגדולות. הפסד? זה יהיה רגע שיכול להוציא הרבה מאוד אוויר מההתלהבות שליוותה את המועדון עד עתה העונה.
מה דעתך על הכתבה?