הבמה המרכזית: בית"ר ירושלים בונה על הקאמבק של ירין לוי לקראת הגמר

ירין לוי הוכיח בעונה שעברה עד כמה בית"ר ירושלים ואלמוג כהן עשו שיחוק גדול איתו כשהביאו אותו ממכבי חיפה. למנהל המקצועי של הירושלמים היה תכנון גדול לעבות את מרכז השדה של בית"ר, כשלצד לוי, הוא רצה לצרף זר דומינטי ואף את עדן קארצב, שלו חיכה כהן במשך חודשיים, לפני שזה קיבל חוזה חדש בסין ונשאר מעבר לים.

בפועל, בעמדה מספר 6 הגיע איילסון טאברש שעדיין לא עומד בציפיות ואביאל זרגרי, שלפחות בשלב הזה הצוות עדיין לא רואה בו כשחקן שיכול להיאבק על מקום בהרכב או אפילו להיות שחקן רוטציה משמעותי בקבוצה.

המחמאה הכי גדולה שירין לוי יכול לקבל היא שהוא ה-6 וה-8 הכי טוב בבית"ר ירושלים. הבעיה היא שכרגע הוא ה-6 היחיד שהוא באנקר בהרכב ועיקר המעמסה ההגנתית היא עליו. במשחק נגד הפועל חיפה במשך דקות רבות הוא היה נראה בודד מול הקישור החיפאי.

צריך לזכור, לוי חזר מפציעה רק לפני שמונה ימים במשחק מול מ.ס. אשדוד. בקיץ הוא לא פתח את ההכנות בגלל דלקת במפשעה, לא השלים את המנוחה הנדרשת בגלל אירופה וחזר עם כאבים. הוא עובר עונה פיזית מאתגרת ולא פשוטה עד עתה, ועומסים גדולים עוד לפניו.

הערב (שלישי, 20:00) בגמר גביע הטוטו מול הפועל תל אביב בסמי עופר, הקשר צפוי להיות הברומטר של בית"ר. מול הקישור האגרסיבי והאינטנסיבי של האדומים, בית"ר חייבת את ירין לוי בשיאו כדי לאזן את מרכז השדה. הוא לא אגרסיבי כמו אנדריאן קרייב אבל טכני בהרבה, משתחרר טוב יותר מלחץ ויודע להתעלות במשחקים הגדולים. אחד שאין לו לחץ בגוף.

ועדיין, לוי לא יכול לבד. עומר אצילי וירדן שועה יצטרכו לעבוד יותר, דור מיכה ועדי יונה (בהרכב או מהספסל) חייבים לתת יותר. משחקי גמר מנצחים דרך "רוע" על הדשא. אם אתה רך וסופג, אתה ברוב המקרים לא חוזר. בית"ר לא תוכל להרשות לעצמה להיות חשופה כמו במחצית הראשונה נגד הפועל חיפה ביום שבת.

ברק יצחקי לא תירגל הרכב אתמול, אבל ההערכה היא שימשיך עם הקישור וההתקפה שפתחו את המחצית השנייה נגד הפועל חיפה: לוי, יונה מיכה בקישור, אצילי וקאלו בצדדים ושועה בהתקפה.

יחד עם זאת, העבודה שנותן טימוטי מוזי תמיד גורמת לצוות כאב ראש והתלבטות אם להכניס אותו להרכב, במיוחד במשחק מהסוג הזה, משהו שיכול אפילו להביא לשינוי במערך. האם זה יקרה? נדע בערב.