אם אתה אוהד מכבי ת"א, שנע בין ההתמודדות על שמירת האליפות לבין המשחקים בליגה האירופית, הדרבי שלא שוחק בבלומפילד או התיקו המאכזב מול מכבי חיפה, אתה לא בהכרח שם לב לתקלות שמצטברות בדרך. אתה לא בטוח אפילו שאלה תקלות.
מי שמתבונן מהצד, או אם נשתמש בביטוי הקלישאתי – זר לו נקלע – יכול לראות מצבור של דברים שאתה לא מצפה ממועדון בסדר גודל כזה, קל וחומר מכבי ת"א בעידן מיטש גולדהאר.
שלשום, מיד לאחר הניצחון הביתי על עירוני קרית שמונה, ניגש על פי עדויות הבלם הגינאי מוחמד עלי קמארה לחברו לקבוצה, רז שלמה, ולאחר דין ודברים קצר שלח אגרוף אימתני לפניו של שלמה ורק בזכות התערבות שאר השחקנים בחדר ההלבשה, נמנעה פגיעה רחבה יותר. על פי הידוע, שלמה הוציא את קמארה משלוותו, אבל המרחק בין צחנה ורבאלית לאלימות פיזית הוא עדיין גדול. בסטנדרטים של מכבי ת"א בעידן גולדהאר, זו ששחררה את עומר אצילי ושחקן הבית דור מיכה לצמיתות בגלל פרשת הקטינות שאפילו לא התגבשה בפרקליטות לכדי כתב אישום – קמארה אמור לסיים את דרכו במכבי ת"א, יהיו הסיבות להתפרצות שלו – על דברים שנאמרו לו בכלל במחצית – ככל שיהיו.
זה לא סטנדרטי להיפרד מבלם משמעותי כל כך – בחור טוב לפי כל מי שמכיר אותו – בין חלונות העברה, באמצע המשימות, אבל גם האלימות הזו לא סטנדרטית במושגים של מכבי ת"א.
זה גם לא סטנדרטי במכבי ת"א שיום אחרי שער שכובש בנו, עולה גיא מדמון לראיון חביב וחיובי ופותח על 200 נגד המאמן זארקו לאזטיץ' ועל מכבי ת"א, על כך ש"אלעד הוא שחקן שנקנה בהרבה כסף, וחבל שמכבי ת"א לא יודעת במשך למעלה משנה ליהנות ממנו". הרי מדמון שעד לפני שנתיים וחצי היה אלמוני אפילו בחדרה, נהנה ממשכורת נהדרת ותנאים נפלאים, ואבא שלו מדבר בתקשורת על דקות משחק משל בנו היה בן 14 ולא שחקן מקצועני בן 21. מצד שני, לא סטנדרטי שמכבי ת"א מאבדת בקיץ אחד את ערן זהבי ודור תורג'מן ומי שהופך להיות בה החלוץ המוביל ומריח השערים הוא קשר בוקס-טו-בוקס שהיו ימים שהציעו שיהפוך בכלל לבלם.
לא סטנדרטי שאורי עזו, שחקן בן 20 בקושי, אבל כישרון, פונה לבית הדין האיזורי בבקשה שיורה על שחרורו ממכבי ת"א. לא בוררות, לא ועדה למעמד השחקן, רחוק מזה – בית דין איזורי. וזאת בזמן שמשחק בליגה האירופית עולה לשחק ב-3:0 נגד מכבי, עיליי בן סימון, שחקן נערים א' על פי גילו, צעיר מעזו בכמעט 3 שנים, וזרים בתפקיד שלהם בקושי רואים דקות.
זה בוודאי לא סטנדרטי שבאמצע העונה, לא בראשיתה, לא בסופה, אלא ממש אחרי חודשיים, מחליטים במכבי ת"א שבן מנספורד, עורך דין וסוכן שחקנים, יורד מדרגה למשרת המנהל המקצועי ולתפקיד שלו, כמנכ"ל מכבי ת"א, מונחת נציג הבעלים ג'ק אנגלידיס. יש שיגידו שמנספורד הוא איש הרכש ויש חלל בגזרת הסדר והארגון, אבל פגרות קיץ הן בדיוק הזמן לבצע רה ארגון שכזה ולא תקופת החגים היהודים. למה זה קרה עכשיו? סביר שלא נדע, אבל סימן השאלה מעל האירוע המינורי הזה לכאורה, עוד יגדל. אף בעלים לא שולח את הנציג שלו כדי למלא תפקיד, אלא כדי לעשות סדר.
וזה מצטרף לקיץ המוזר שבו יותר שחקנים במכבי ת"א רצו לעזוב מאשר להגיע, שגבי קניקובסקי התמודד עם שתי הצעות מענקיות היבשת צסק"א סופיה ופרנצוורוש ובחר בסוף בקוביה ההונגרית, כי הייתה שם תמורה כספית נאה; וכך גם דור תורג'מן שבחר בסוף העונה ב-MLS בניו אינגלנד רבולושן, כקבוצה הראשונה שבה ישחק בחו"ל, וזאת לאחר שנה שבה בחרה בו מכבי ת"א כמחליף בפועל של ערן זהבי. וגם ואן אובריים, ולמקין, ופטאצ'י וסטואיץ' עזבו. אז יגידו שזו לא בריחה, ומכבי התעקשה על המחיר של רוי רביבו – שעוד יכול לעזוב בינואר כי דני גרופר נראה טוב באימונים – וגרפה למעלה מ-10 מיליון יורו מהעסקאות האלה, ממש מכבי פ"ת של הגדולות. ובכל זאת, זה יותר מדי לקיץ אחד, גם אם מכבי ת"א תקבל ניצחון טכני ותתקרב לכדי נקודה מהפועל ב"ש ממנה מנעה אליפות בעונה שעברה, אחרי שהייתה בבור עמוק יותר, טבלאי.
אז יש שיגידו, שצריך לפעמים ריענון עמוק, אבל את זה לא עושים עם אותו מאמן, ועושים את זה בדרך כלל עם שחקנים שבעים ומבוגרים, לא עם שני שחקנים – ואולי שלישי – שזכו במקום שלישי במונדיאליטו לפני שנתיים וחצי, וכישרון ברזילאי שהובא במקום מילסון ובמקומו הגיע קרווין אנדרדה שלא פותח בהרכב.
ולכל זה, אפשר להוסיף את העובדה שבתוך שתי עונות עוקבות פרשו שרן ייני וערן זהבי – שני הקפטנים האולטימטיביים – ומחליפם מתברר יותר כחלוץ מדומה מוצלח מאשר קפטן שעוצר מכות בחדר ההלבשה.
זה לא סטנדרטי, זה יותר מדי, וזו שאלה שצריך לשאול עכשיו לפני שמכבי ת"א תגלה שהיא בסחרור. בספר "פומפיי" של רוברט האריס, שיצא לאור לפני כ-20 שנה, מתוארים ימיה האחרונים של העיר הרומאית פומפיי, בשעה שמהנדס אמות מים מזהה בה פעילות געשית, אבל זחיחות קברניטיה של העירי מונעים ממנו להזהיר את הציבור, שמגלה – מאוחר מדי – שהגיע סופו.
אז קרית שלום היא לא פומפיי, ומכבי ת"א הוכיח לא מעט פעמים בעבר שהוא המועדון החזק והגדול בישראל, אבל יש פה סימנים שמעידים על סדקים בחומה, גם אם מקורבים למכבי ת"א טענו בפני ביממה האחרונה שזה צירוף מקרים יוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל.
מה דעתך על הכתבה?