מיגל סילבה החליט שהוא לא מקבל גול במחצית הראשונה אתמול (שני) מול הפועל באר שבע, וההגנה של בית"ר ירושלים החליטה לבדוק כמה רחוק הוא יכול לקחת את זה. וכולם לקחו את זה עד הקצה: סילבה הביא הצלה אחרי הצלה, זינוק אחרי זינוק ובמקום שבאר שבע תרד למחצית ביתרון של שלושה שערים, היא נאלצה להסתפק בתיקו 0:0 שנהיה קצת מלחיץ, לאור השינויים בטבלה אחרי הטכני שמכבי ת"א קיבלה מול הפועל בדרבי. סילבה נראה בירידה להפסקה כמו אחד שהיה יכול לעצור גם את צמד המטוסים שהתנגשו בבנייני התאומים ב-9/11 – בלתי ניתן להכנעה.
יש נטייה בסיטואציות כאלה לבטל את יתר הקבוצה ולשים את הפוקוס על השוער – בצדק – אבל לא מהסיבות הנכונות. הרי השוער הוא חלק מהקבוצה, הוא אמור להיות התחנה האחרונה כשיתר המערכים כושלים ואת זה בדיוק סילבה עשה בהצטיינות אתמול. אבל הוא לא היה מעל הקבוצה אלא חלק בלתי נפרד ממנה – כמו שחלוץ צריך להבקיע, שוער צריך להציל כמה שיותר. משחק ענק של סילבה, שמסיים את החוזה בסוף השנה ויכול לצפות לקבל הצעות ממקומות טובים אפילו מבית"ר ירושלים.
מה דעתך על הכתבה?