כעס, ואמונה: מאחורי שיחת המחצית של ברק יצחקי, ששינתה את בית"ר ירושלים

מאי 1988, זו הפעם האחרונה שבה מכבי תל אביב ספגה יותר חמישה שערים במשחק. זה היה ב-10:0 ההיסטורי למכבי חיפה בקרית אליעזר. ארבעה ימים לאחר מכן נולד אלמוג כהן, המנהל המקצועי של בית"ר ירושלים, שיחד עם ברק יצחקי עומד מאחורי ההצגה ההיסטורית של הקבוצה מהבירה אמש (ראשון), ב-3:6 הבלתי נשכח על מכבי תל אביב.

בסיום רקדו שחקני בית"ר בחדר ההלבשה, כשברקע מתנגן השיר "קרוסלה" של שרית חדד. זה מאוד סמלי עבור בית"ר ירושלים, רכבת הרים שאין דומה לה בכדורגל שלנו. קבוצה שמגיעה לפיקים מטורפים ובמקביל נופלת היכן שלא צריך. נותנת תחושה שהיא יכולה להיאבק על כל תואר, ומועדת ברגעים שאמורים להוביל אותה לשם. או בקיצור, קרוסלה.

בית"ר של אמש באה אחרת. היא כבר ידעה לצאת מהמשבר של ההפסד להפועל תל אביב בבלומפילד ועשתה 13 מ-15 בליגה, ולאחר מכן זכתה בגביע הטוטו בניצחון על אותה הפועל תל אביב. בפיק שאחרי גביע הטוטו, אחרי המשחק הטוב ביותר של הקבוצה השנה, הציפיות והאמונה עלו לקראת הפועל באר שבע בטדי. המשחק הזה הסתיים באכזבה גדולה, גם מהיכולת.

גם המחצית הראשונה אמש לא הייתה מבריקה, אך זאת קבוצה שברק יצחקי בונה אותה נכון מנטאלית. כזאת שיודעת לצאת מסיטואציות ולהרים את עצמה. קבוצה עם פערים קיצוניים בין מחציות, אך המחצית הטובה ברוב המקרים מספיקה ל-3 נקודות ולפעמים להצגות. זו קבוצה שהבקיעה במחצית חמישה שערים נגד הפועל פתח תקוה שהייתה בעשרה שחקנים, ואתמול שישייה במחצית אחת נגד האלופה.

במחצית ברק יצחקי העיר לשחקנים קבוצתית וברמה האישית: "אי אפשר שרק שני שחקנים ילחצו". מצד אחד כעס, מצד שני שידר אמונה שהולכים להפוך את המשחק, וזה בא לידי ביטוי. במחצית הראשונה המאמן נראה עצבני על עומר אצילי אך בסוף נראה שהעצבים של עומר אצילי מאוהדי מכבי תל אביב סחפו את כל שחקני בית"ר להצטרף אליו ולסגור חשבון. אולי יצחקי רצה את אצילי עצבני, הבין מאיפה יבואו האנרגיות.

שועה לחץ כמו שלא לחץ העונה, אצילי לא היה צריך לבלוט כדי לסיים עם גול ושני בישולים, עדי יונה המושמץ עם צמד אדיר, קאלו במשחק מצוין ואפילו זיו בן שימול התכבד בשער. ועדיין, מעל כולם במחצית השניה היה דור מיכה עם הצגה במרכז השדה. בזמן שאצילי מצא אנרגיות דרך העצבים, מיכה זיהה את זה בבורות באמצע ובעייפות של מכבי תל אביב. החיבוק של השניים בסוף והמילים שהחליפו ביניהם אמרו הכל: הם לא שוכחים את מי ניצחו.

בית"ר תחזור אחרי הפגרה כששוב מדברים עליה כקבוצה שיכולה לקרוא תיגר על תואר האליפות. ברק יצחקי אמר בסיום כי "אנחנו עדיין לא שם" וחובת ההוכחה היא אכן על הקבוצה. מי שרוצה להתמודד על תואר צריכה לעשות סדרת ניצחונות רצופים, צריכה להיות רעה, צריכה להיות יציבה ועוצמתית. אם בית"ר תעמוד במבחן הזה בשלושה-ארבעה משחקים שאחרי הפגרה, אולי היא תוכל לדבר אחרת.