הספקולציות סביב עתידו של ערן זהבי – שנחוש, כך נראה, לחזור למגרשים גם בגיל 38 – רצות בימים האחרונים בקצב מסחרר. במכבי תל אביב, כל עוד ז'ארקו לאזטיץ' ממשיך לעמוד על הקווים, קשה לראות תרחיש שבו יקבלו את זהבי בחזרה. בבית"ר ירושלים כבר הבהירו הבוקר שזה לא רלוונטי מבחינתם. מכבי חיפה מצידה מחזיקה בשלושה חלוצים בסגל, והבעיות שלה הן בכלל באזורים אחרים של המגרש.
זהבי עצמו הצהיר בקיץ שבארץ הוא לא ישחק עבור שום קבוצה מלבד מכבי תל אביב – אבל בכדורגל, כמו שכולנו יודעים, המציאות משתנה במהירות. שתי קבוצות שכן צריכות חלוץ מוכח שיודע לכבוש שערים ומנהיג על המגרש ומחוצה לו הן הפועל באר שבע והפועל תל אביב.
בהפועל באר שבע, קשה לראות אותו משתלב בשיטת הלחץ הגבוה של רן קוז'וך, שמעדיף חלוצים מהסוג שעובד בלי הפסקה כמו איגור זלאטנוביץ'. לעומת זאת, בהפועל תל אביב המצב ברור: דניאל דאפה הוא החלוץ הטבעי היחיד בסגל, והוא מתקשה להתמודד עם העומס וחווה משבר מקצועי. זהבי יכול לתת לאדומים ערך מוסף כפול – גם על הדשא, וגם מחוצה לו. הוא מסוגל לחנוך את דאפה, ללמד אותו מהי עבודה יומיומית של חלוץ ברמה גבוהה, ולהראות איך שומרים על רעב גם אחרי אינספור הישגים ושערים. בעונה שעברה במכבי תל אביב הוא הוכיח לא רק שהוא יודע לשמור על חדר הלבשה בריא, אלא גם שהוא עדיין האיש למאני–טיים.
אחרי שמנקים את הנושא המקצועי, נשארות רק "הבעיות הקטנות": איך יקבלו אוהדי הפועל תל אביב את האיש שהפך לאגדה בצהוב, והאם זהבי עצמו מוכן לצעד שיגרור טלטלה רגשית – לא רק עבורו, אלא גם עבור אוהדי מכבי תל אביב שהפכו אותו לאחד הסמלים הגדולים של המועדון, והגדול ביותר מאז ימי אבי נמני.
המהלך הזה, אם יקרה, ירעיד את הכדורגל הישראלי. ולא בגלל מה שיקרה על הדשא – אלא בגלל מה שיקרה ביציעים.
מה דעתך על הכתבה?