למרות שקבוצתו נמצאת במשבר בליגת העל ומתקשה לנצח, אחד משחקניה של מכבי חיפה נמצא בעננים. קנג'י גורה הקשר ההולנדי-קורסאי שגדל בהולנד והתגורר שם במרבית חייו, בחר לייצג דווקא את הנבחרת שמגיעה מהמדינה האלמונית מאי קטן בקריביים, ובשבוע שעבר הוא חולל יחד עם חבריו היסטוריה אדירה, כשקורסאו העפילה למונדיאל בפעם הראשונה והפכה להיות המדינה הקטנה ביותר אי פעם שתשתתף בגביע העולם. גורה משחק על תקן ישראלי בשל העובדה שאביה של אשתו יהודי, ושניהם כמובן מחזיקים באזרחות ישראלית.
רגע אחרי שסיים את החגיגות הבלתי נתפשות התפנה גורה לריאיון עם ספורט1 בו תיאר את הרגעים שהבין שמדינה שלמה יצאה החוצה כדי להריע לו ולחברים, הקשר עם אביו שעמד על הקווים במשחק המכריע, השם הישראלי שבחר לבנו וגם האמונה שמעכשיו יגיעו גם ההישגים בירוק.
קנג'י, איך התחושות?
"אני מרגיש מאוד מבורך ברגעים האלה. אני מאוד מאוד שמח, אני מאוד מתרגש. כל תחושה חיובית שיש בעולם הזה אפשר בעצם להגיד שאני מרגיש אותה. אלה פשוט רגעים מדהימים, זה חלום שהתגשם".
אתה בכלל מעכל?
"אני עדיין חושב שאני בכלל בחלום. זה לא משהו שהוא נתפס. לפעמים אני יושב וחושב 'רגע אני העפלתי למונדיאל!' זה לא ייאמן".
זה הרגע הגדול שלך בקריירה?
"ברור. להעפיל למונדיאל זה הרגע הכי גדול".
כמה אנשים גרים בקורסאו?
"בערך 160 אלף אנשים. זה אי מאוד קטן".
אחד הדברים המעניינים במשחק ההעפלה שלכם היה שהמאמן הקבוע דיק אדבוקאט לא היה נוכח ואבא שלך היה המאמן באותו משחק.
"זה היה מטורף. זו חוויה כי בעצם זה לא רק שאני מעפיל למונדיאל, זה אבא שלי שמוביל אותנו לשם. זה היה ממש גורל. כשהייתי ילד רציתי להיות תמיד כדורגלן כי אבא שלי היה כדורגלן מקצועי ואני רציתי להיות כמוהו ולהידמות לו. הוא תמיד היה המאמן האישי שלי ועכשיו ברגע הגדול הזה הוא מוביל את הנבחרת".
למה בעצם הוא עמד על הקווים?
"הוא העוזר הקבוע של דיק. לדיק היו בעיות אישיות שהוא היה צריך לחזור לאמסטרדם".
אז בעצם כל פגרת נבחרת הופכת עבורך לפגישה עם אבא.
"אני רואה אותו בהחלט כל הזמן. הוא גם היה מאמן לקצת זמן לפני שדיק הגיע והוא גם הספורט דירקטור אז דיק ביקש ממנו שגם ישמש כעוזר שלו".
אתה יכול לתאר את התחושות כעת בקורסאו?
"כל אדם שמתגורר בעיר יצא לרחוב, אפילו לא אחד נשאר בבית. הם חיכו לנו בשדה תעופה ומשם עד לעיר לקח לנו חמש שעות נסיעה כי כל המדינה הייתה בחוץ. לא היה מקום לכלום, אתה מסתכל ורואה רק אנשים בלי שום מקום פנוי. זה היה מדהים".
אז אפשר להגיד שעכשיו אתה חלק מהגיבורים של המדינה?
"אפשר להגיד בהחלט. כל התושבים היו בחוץ. ראית סבים וסבתות, מבוגרים, צעירים, ילדים, תינוקות וכולם בוכים ומתרגשים. זה היה לא ייאמן שזה קרה באי הזה".
לפחות לפי הרשתות גם המשפחה שלך נכנסה לטירוף החיובי הזה.
"כן כי זה משהו מיוחד. הדבר הכי מדהים זה שראיתי סרטונים מהולנד שגם בהולנד אנשים יוצאים לרחובות לחגוג את ההעפלה של קורסאו. באמסטרדם היו כל כך הרבה אנשים בחוץ שחוגגים אז זה היה מרגש מאוד".
יש לך אז עכשיו עונה שלמה כמעט להתכונן למונדיאל.
"בדיוק. עכשיו צריך להיות מוכן ולהיות בכושר טוב. אני מעכשיו ממוקד רק במכבי חיפה כי אנחנו חייבים להתחיל לנצח משחקים. הסיטואציה כרגע בקבוצה היא פחות טובה. המומנטום שלנו לא טוב בכלל. יש לנו קבוצה טובה והגיע הזמן לשנות את המומנטום. אני מלא באמונה שנעשה את זה כי יש לנו מאמן מצויין, יש הנהלה וצוות שנותנים לנו הכל, זה מועדון שהוא משפחה ויש קבוצה טובה אז אני באמת מאמין שמעכשיו הסיטואציה תשתנה, אין לי ספק בזה".
עוד שחקן מוכר וששייך למכבי חיפה מקווה לקבל זימון לקורסאו. קסנדר סברינה.
"סברינה הוזמן כמה פעמים לנבחרת. הוא לא היה הפעם אבל אני בהחלט מכיר אותו".
לפני הקמפיין האמנתם שאתם מסוגלים לעשות את זה?
"אני התחלתי לפני שש שנים לשחק בנבחרת קורסאו. ומתחילת המסע הזה החלום היה להגיע למונדיאל. בכל שנה הרגשתי שאנחנו מתקדמים ומתקדמים והפעם כשקיבלנו את ברדמוה טרינידד ואת ג'מייקה אמרנו כולנו שאנחנו ננצח את ברמודה, ננצח את טרינדד ושאנחנו מאמינים שננצח גם את ג'מייקה. ידענו שהכל יתנקז למשחק האחרון וידענו שנצליח להעפיל. האמנו בעצמנו, זו הייתה המנטליות שלנו – זה יהיה קשה אבל אנחנו נעשה את זה".
אתה משחק בליגה שלנו על תקן ישראלי. חלמת אי פעם שתהיה ישראלי?
"בחיים לא חשבתי על זה האמת. נסתרות הן דרכי האל וכנראה שהן הובילו אותי לזה. אבא של אשתי יהודי וזה הוביל לזה ואני כמובן שמח".
עוד לפני שחתמת במכבי חיפה קראת לבן שלך בשם ישראלי מאוד – עזרא-עמנואל.
"נכון. חשבנו אני ואשתי שזה השם הכי מתאים לו. המשמעות של אלוהים איתנו היא משמעות שמאוד רצינו עבורו. כשאני מסתכל עליו בהחלט אני רואה שהוא ניראה כמו ילד שצריך לקרוא לו בשם הזה. היינו נרגשים לקרוא לו כך".
אז עכשיו מחכים בישראל לטיפים ממך איך להעפיל למונדיאל.
"(צוחק) אני אספר לכם את הסוד אל תדאגו".
מה דעתך על הכתבה?