איפה המספרים? הבעיה הגדולה שמונעת ממכבי תל אביב להמריא

מכבי תל אביב פתחה את עונת 2025/26 בליגת העל בסערה, עם שלוש רביעיות רצופות שסימנו לה את הדרך לתשע נקודות קלות, ובאותם ימים נדמה היה שהצהובים עומדים "לדרוס את הליגה". אלא שמאז קצב הכיבושים ירד, הנקודות החלו להיאבד, ההגנה קרסה, התבוסות נערמו, ז'ארקו לאזטיץ' הלך וחזר, וחלק מהאוהדים הלכו – ועדיין לא שבו. ופתאום, משחק העונה הוא בכלל המפגש בין הפועל באר שבע לבית"ר ירושלים.

חלק נכבד בצרות של מכבי תל אביב מגיע מההגנה. זה לא רק "משחק ההגנה של כל הקבוצה", כמו שאוהבים להגיד המאמנים, אלא גם טעויות מביכות של בודדים ברביעייה האחורית, שהובילו הפסדים להפוך לתבוסות וניצחונות שמונחים בכיס, להפוך לאיבוד נקודות.

אבל מה עם ההתקפה? נכון – דור תורג'מן וערן זהבי כבר לא בקרית שלום, ו-יון ניקולאסקו גמר את העונה וגם לא הפיק מספרים דומים לשלהם. אבל כשמסתכלים על התפוקה של שחקני החלק הקדמי אי אפשר להתעלם מהמספרים הדלים של שחקני הכנף והקישור ההתקפי. מלבד דור פרץ, שמתופקד לעתים כסוג של מספר 10, הצהובים לא מקבלים מספיק תוצרת.

אושר דוידה כבש ובישל ב-0:4 מול הפועל פתח תקוה במחזור הראשון (משחק שנדחה ונערך אחרי המחזור השלישי), הוסיף בישול ב-2:2 באשדוד וחוץ מזה? בליגה יוק. במוקדמות הליגה האירופית כבש שער ובישל פעמיים נגד חמרון המאלטזית והיה לו גם בישול בהפסד להפועל באר שבע באלוף האלופים. בסך הכל דוידה עם שני שערים וחמישה בישולים בקרוב ל-1,800 דקות במשחקים רשמיים. רחוק מאוד מהדאבל דאבל שלו העונה שעברה (11 שערים, 10 בישולים). אז הוא הפציץ בפלייאוף העליון; חמישה שערים ושני בישולים. הבעיה היא שהפעם אם הוא יתעורר רק באמצע מרץ, זה עלול להיות מאוחר מדי בשביל מאבק אליפות.

קרווין אנדרדה צבר קצת יותר מ-700 דקות ב-18 משחקים העונה וההספק שלו מבחינת מספרים עומד על שער בודד בהפסד 6:2 לבית"ר ירושלים. ההשוואה המתבקשת היא לווסלי פטאצ'י: שניהם שחקני התקפה שהגיעו בגיל צעיר ישירות מברזיל, אבל בתקופה המקבילה בעונה שעברה פטאטי כבר נכנס לעניינים עם הופעות מצוינות ומספרים מול בשיקטאש וריגה באירופה ושערים בליגה. הוונצואלי עדיין לא שם.

הליו וארלה דווקא נמצא במגמת שיפור מבחינת יכולת וגם מקבל יותר ויותר דקות משחק – אבל גם אצלו התפוקה המספרית מדאיגה. למעלה מ-760 דקות שנפרסות על פני 17 משחקים בכל המסגרות ואפס בטור השערים והבישולים.

בניגוד לשנים קודמות, העונה שגיב יחזקאל משחק בעיקר בכנף, אבל גם הוא לא מספק מספרים להם מצפים משחקן התקפה דומיננטי בקבוצה שרצה לאליפות. יחזקאל פתח את העונה נהדר: שער ובישול מול דינמו קייב ואותה תפוקה ב-1:4 על עירוני טבריה. הא גם בישל בניצחונות נגד מכבי נתניה והפועל פתח תקוה, אבל באמצע ספטמבר סגר את הברז – חוץ מטפטוף קטן (בישול ב-2:2 באשדוד). ביותר מ-1,150 דקות בכל המסגרות הוא תרם שני שערים וחמישה בישולים.

סייד אבו פרחי מהווה נקודת אור מסוימת. בתחילת העונה בקושי שיחק ובחלק מהמשחקים בכלל לא נכלל בסגל, אבל בשבועות האחרונים הפך לשחקן הרכב, לעתים קרובות כשחקן חוד. יש לו העונה שני שערים בליגה ואחד מול דינמו זאגרב באירופה, וההתנהלות שלו על המגרש – רעב, מעורבות ואמביציה שמתערבבות עם יכולת – דווקא אמורה לתת סיבה לאופטימיות במכבי תל אביב.

בטור השערים של מכבי תל אביב מופיע המספר 32, אבל כשמסירים את הדרבי מהרשימה, היא הבקיעה 29 פעמים ב-14 משחקים. ממוצע נמוך מזה של הפועל באר שבע ובית"ר ירושלים, וטיפה יותר גבוה משל הפועל תל אביב ומכבי נתניה. בשביל לעשות קפיצת מדרגה מיידית, היא תהיה חייבת לייצר תפוקה גם מהכנפיים.