מגזין EW בהולנד פרסם כתבה מקיפה לסרט התיעודי "לילה שחור משחור", שהופק במסגרת תוכנית Medialogica של השדרן HUMAN. הסרט, שאורכו 47 דקות, מתמקד באירועים האלימים סביב אוהדי מכבי תל אביב באמסטרדם, ומנתח את ההשפעה של "סערת התקשורת" שפרצה בעקבות המשחק של אלופת ישראל מול אייאקס במסגרת הליגה האירופית. התיעוד בוחן כיצד דימויים, מסגור אירועים ותגובות – כולל תגובות פוליטיות ברמה בינלאומית – השפיעו זה על זה ותרמו לעיצוב התפיסות של הציבור.
בכתבה נטען כי "יוצרי הסרט מציינים איך 'התמונות מאותו לילה קיבלו חיים משל עצמן'. הדבר מודגם באמצעות סרטון שצילמה הצלמת אנט דה חראף באותו ערב בתחנת הרכבת המרכזית של אמסטרדם, והעלתה זמן קצר לאחר מכן לרשת ה-X. לדברי דה חראף, הסרטון מציג 'אזרחים אחרים' המותקפים בידי אוהדי מכבי. הסרטון הפך לוויראלי. בהמשך רכשה סוכנות הידיעות רויטרס את הסרטון וצירפה לו כיתוב שונה מזה שבו השתמשה דה חראף במקור. בכיתוב נכתב כי "מהומות פרצו בתחנה המרכזית בשעות הבוקר המוקדמות", וכי 'הרשויות בישראל דיווחו על תקיפות של אזרחים ישראלים'".
בדוקו ניתן לקטע זה משקל רב – כאילו התמונות הללו הן שיצרו את הסערה התקשורתית וכי למעשה היה מדובר באי-הבנה גדולה אחת: אוהדי מכבי תל אביב היו מקור כל הרוע. רק בקצרה מוזכר כי מאוחר יותר באותו לילה הופיעו תמונות רבות נוספות, שהופצו בין היתר דרך טלגרם וסנאפצ'ט, והציגו תקיפות ממוקדות נגד אוהדי מכבי וישראלים אקראיים.
סגנית העורך הראשי של NOS, וילמה האן, אומרת בסרט: "באותו בוקר [של 8 בנובמבר] עמדנו מול מילים גדולות כמו 'ציד יהודים' ו'פוגרומים', והשוואות לשנות הארבעים. שוב – מישראל ומהפוליטיקה הבינלאומית".
אולם, מציינים כותבי המאמר, המונח "ציד יהודים" לא הגיע מישראל או מהתקשורת, אלא הסתובב עוד קודם לכן, ביום חמישי, 7 בנובמבר. באותו ערב פרסם אתר GeenStijl בלוג חי עם צילומי מסך מקבוצות אפליקציה מהלילה הקודם, שלימים נודעו לשמצה, ובהן קבוצת Buurthuis 2 (כמעט אלף חברים), שבה דובר במפורש על "ציד יהודים". קבוצת האפליקציה הזו, במיוחד, מילאה בהמשך תפקיד משמעותי בכמה תיקים פליליים.
"ציד יהודים", הם מדגישים, לא היה מושג של "מכונת התעמולה הישראלית" – ביטוי שחוזר שוב ושוב בסרט – אלא לשונם של המבצעים עצמם. ניתן לשמוע את המונח בכמה סרטונים שהופיעו ברשת במהלך ליל 7-8 בנובמבר. מובן אפוא שכלי תקשורת זרים אימצו אותו ותרגמו כ-"Jew hunt".
עוד כתבו: מפתיע שהמרואיינים מתנהגים כאילו המהומות והסיקור התקשורתי באותו לילה התקיימו אך ורק בזכות מאמצי יחסי ציבור ישראליים. הם טוענים כי גם למחרת בבוקר הרבה עדיין לא היה ברור. אולם נתונים קונקרטיים כבר דווחו באותו בוקר. בסביבות 12:30 בצהריים ב-8 בנובמבר קיימו רשויות אמסטרדם מסיבת עיתונאים, שבה אישרו כי חמישה בני אדם אושפזו, 20-30 נפצעו קל, ו־62 מעצרים בוצעו.
קריאות "ציד יהודים" ושירים אנטישמיים אחרים נשמעים גם לעיתים קרובות באצטדיונים ובסביבתם. אולם תקיפות מתואמות, ממניע אתני, כמו אלה שאירעו לאחר המשחק בין אייאקס למכבי – אינן שכיחות.
לפני התקיפות, המבצעים לא שאלו את קורבנותיהם אם הם אוהדי מכבי תל אביב, אמר מוקדם יותר השנה מפקד משטרת אמסטרדם פטר הולה לעיתון NRC, שפרסם שחזור מקיף של אותו לילה בסוף השנה שעברה. "אנשים למעשה נשאלו אם הם יהודים או ישראלים, כדי לזהות קורבנות פוטנציאליים. ואז הכול היה התקיפה – והמבצעים נעלמו". לדברי מפקד המשטרה, גם יהודי אמסטרדם שהלכו באותו לילה לאורך הדמראק כשהם חובשים כיפות או עונדים מגן דוד, היו עלולים להיפגע.
העיתונאים קובעים לסיום כי הנרטיב התקשורתי לא היה שגוי והטענה כי העיתונות כשלה בסיקור, היא תמוהה. "אכן, ממשלת ישראל וכמה כלי תקשורת ומשפיענים (פרו-)ישראליים הסיתו או הגזימו בתיאורים חריפים – למשל דיבורים על טרור של 'אסלאמיסטים', והשערות על חטיפות ומרדפים אל חדרי מלון, שהתבררו מאוחר יותר כלא נכונות. אך הדבר אינו מערער את הנרטיב המרכזי: לילה של אלימות קשה, ממוקדת, אנטישמית ואנטי-ישראלית. הראיות, הכלולות בדוחות משטרה ובתי משפט, בפוסטים ברשתות החברתיות ובסרטוני האירועים, מראות כי ה'נרטיב' היה ברובו נכון".
עוד הוסיפו: "הסרט מתעלם או ממעיט מחשיבותם של עובדות שהתבררו בהמשך, כולל שחזורים עיתונאיים מצוינים. במרץ השנה זיהה משרד המשפטים 122 חשודים, מהם 36 שזוהו בוודאות. מאות עדויות עדים התקבלו מישראל לגבי מה שאירע באותו לילה. עשרות חשודים כבר הועמדו לדין, וכמה מהם הורשעו, בהם מבצע אחד שנגזרו עליו שישה חודשי מאסר בגין אלימות פומבית. שחזורים מקיפים פורסמו ב-NRC וב-Het Parool, וחקירה נרחבת של מפקחת משרד המשפטים והביטחון פורסמה ב-16 ביוני השנה.
"הרמיזה כי הציד המתואם של יהודים היה בראש ובראשונה 'כלי תעמולה ישראלי' שסחף אחריו את התקשורת ואת מקבלי ההחלטות היא הן מקוממת והן שגויה. הסרט מאשים קולגות במסגור מגמתי, מבלי לספק לכך כל ביסוס. הזעם שהתעורר בעקבות זאת אינו בלתי מובן".
מה דעתך על הכתבה?