לקראת חלון העברות של ינואר שיייפתח באמצע החודש הבא, קבוצות ליגת העל צריכות פינישים אחרונים על מנת לחזק את עצמן בשחקן שיהיה הכי יעיל עבורן. לשם כך, התכנסנו במערכות להביא פתרון לכל מועדון, כשיש חוק אחד ברור: צירוף אך ורק של שחקנים מליגת העל.
הפועל באר שבע – כריסטיאן מרטינס
איכות, שקט, מנהיגות, קבלת החלטות נכונות. מספיק לצפות בקשר עירוני קרית שמונה 10-15 דקות כדי להבין למה הוא הפך לאחד משחקני מרכז המגרש הטובים בליגה. הפועל באר שבע היא אחת משתי קבוצות בליגה שעל הנייר לא צריכות חיזוק להרכב, אבל מרטינס ייתן עוד עומק, עוד אינטליגנציה, עוד מישהו שאפשר לסמוך עליו – בטח כשכל נקודה במאבק האליפות עשויה להכריע וקינגס קאנגווה לא כאן. הגיוון שלו יאפשר לו לשחק כמעט בכל עמדה במרכז, במקום פרץ, ונטורה או קאנגווה, או לצד שניים מהם בכל וריאציה.
בית"ר ירושלים – יאיר מרדכי
אחרי שבוריס אנו נרכש, בית"ר השלימה הרכב חלומות והיא רק צריכה כמה חלקים נוספים בפאזל, שיחזקו את הביצורים ויספקו ברק ברגעים ספציפיים – למשל כשעומר אצילי וירדן שועה פצועים או צריכים מנת חמצן. קפטן עירוני קרית שמונה בהחלט יכול להיות האיש הנכון. מרדכי המגוון יכול לשחק כמעט בכל עמדה בהתקפה, מסוגל לשמש גיבוי לכמה שחקנים, מספק מספרים (3 שערים ו-3 בישולים העונה), בוגר, אחראי ובשלב הנוכחי של הקריירה – לא יתבייש לעלות מהספסל בקבוצה גדולה.
מכבי תל אביב – ג'בון איסט
הפציעה של יון ניקולאסקו השאירה את האלופה בלי חלוץ טבעי, 9 קלאסי. איסט הוא פתרון זמין, לא יקר ומעבר ליכולת כיבוש השערים שלו (14 גולים ב-29 משחקי ליגה בהפועל חיפה), הוא נראה כמו מי שלא יבהל מהיציעים המלאים או מהלחץ בקרית שלום. הג'מייקני בן ה-30 לא גבוה, אבל מאוד פיזי, יודע לשמור על הכדור עם הגב לשער, מטריד הגנות, קר רוח ברחבה והוכיח שהוא יודע לכבוש נגד הגדולות. חלוץ מוכח בכדורגל הישראלי ואולי זה בדיוק מה שמכבי תל אביב צריכה עכשיו, אחרי כמה הרפתקאות רכש לא מוצלחות. הגעה שלו תוכל גם לשחרר את סייד אבו פרחי לכנף שמאל, עמדה בה הוא מרגיש מאוד בנוח.
הפועל תל אביב – סדריק דון
העמדה הכי דחופה של הפועל תל אביב היא מגן ימני ולאליניב ברדה גם אין מחליפים מספיק טובים בעמדות של בלם וקשר אחורי, אבל העוצמה של קבוצות שמשחקות כדורגל כמו שהוא מבקש מגיעה מהחלק הקדמי. ברדה השתמש ברן בנימין העוזב בכמה עמדות, נהנה מהגיוון שלו ובעיקר מהיכולת ללחוץ ולרוץ ללא הפסקה. גם דון (שאמור לעלות בערך כמו בנימין) יכול לשחק במרכז המגרש, בכנף או כקשר התקפי, והוא מביא את כל מה שברדה אוהב: דינמיות, אינטנסיביות, זריזות רגליים שעוזרת לו גם לייצר מצבים וגם לחלץ כדורים. העמדות הקדמיות של הפועל תל אביב יחסית עמוסות, אבל רועי אלקוקין עדיין לא יציב וסתיו טוריאל מבוקש ומתמודד עם פציעות. הגיוון של דון יאפשר לו גם להיכנס לנעליים של אנדריאן קרייב במידת הצורך, ואפילו לתפוס את העמדה של פלקאו לכמה דקות פה ושם. אם הפועל תל אביב רוצה לעשות עוד עליית מדרגה, השדרוג נמצא בעמק הארזים.
מכבי נתניה – רז שלמה
שלמה לא שיחק בליגה מאז התבוסה של מכבי תל אביב 6:2 לבית"ר ירושלים ובחלק מהמשחקים אפילו לא היה בסגל. אולי זה עניין של תקופה ובעיקר מומנטום, אבל שלמה חווה בחודשים האחרונים ירידה תלולה ועושה רושם שז'ארקו לאזטיץ' כבר לא ממש מאמין בו. מכבי נתניה סובלת מפציעות בחלק האחורי ורק שתי קבוצות בליגה ספגו יותר ממנה. שלמה מכיר את נתניה, הצטיין במדיה, יצא ממנה לאירופה. זמן טוב בשבילו לעבור מהצהוב של מכבי תל אביב לצהוב של היהלומים.
מכבי חיפה – עוז בילו
לפעמים נדמה שמכבי חיפה נבנתה בקיץ למלחמות הגלדיאטורים ברומא העתיקה ולא למשחקי כדורגל במאה ה-21. הרבה כוח, המון פיזיות, טונות של עוצמה, וגם מעט מאוד כישרון ודמיון. הירוקים משוועים ליצירה, ומיכאל אוחנה אחד ומיוחד לא יכול לענות על הצורך לבדו. העדיפות היא לשחקן שמאלי, שיכול לשחק בכנף ימין או מאחורי החלוץ – אחד שמעז, שמשחק לעומק – ועוז בילו יכול להיות התוסף שברק בכר מחפש. הוא מבקיע, הוא מבשל, הוא מייצר, הוא מפנטז ובגיל 24 הגיע הזמן לקפוץ כיתה.
בני סכנין – ארי כהן
מצד אחד ארי כהן טוב מדי בשביל השאלה בלאומית, מצד שני הוא לא חלק מהרוטציה של הפועל תל אביב. בגיל 22 הוא ניצב בצומת דרכים, ואולי מה שהוביל אותו לשם הוא סימן השאלה בנוגע לעמדה שלו. כהן קליני ברחבה ומצטיין בכניסות לרחבה מקו שני, אבל הפעולות שלו עם הכדור 25-30 מטר מהשער לוקות בחסר. אז איפה להציב אותו? שרון מימר זקוק לחיזוק לא יקר והוכיח הרבה מאוד פעמים שהוא יודע להרים שחקנים ולעשות להם התאמות. שימוש נכון שלו בארי כהן יניב לקבוצה שלו שיפור בטור שערי הזכות, והקשר הצעיר יוכל למצות את הפוטנציאל בקבוצה שתיתן לו דקות משחק משמעותיות כמושאל.
הפועל חיפה – אורי דהן
לוקה גדראני הוא באנקר, בריאן קרבאלי בשיפור מטאורי וגיל כהן הוא הגיבוי הראשון לשניהם – כך שאורי דהן הפך לבלם הרביעי של בית"ר ירושלים. הוא בקושי משחק, רק 163 דקות העונה בליגה, ובגיל 26 נראה קצת תקוע. הפועל חיפה תוכל לזרוק לעברו גלגל הצלה, גם אם רק בהשאלה. גל אראל שרד חצי עונה עם שני בלמים טבעיים בסגל (שאף אחד מהם לא התעלה) אבל לא יוכל להמשיך ככה עד מאי. הפועל חיפה זקוקה לדהן, ודהן זקוק להפועל חיפה.
מ.ס. אשדוד – סוף פודגוראנו
פדוגוראנו היה בורג חשוב במכבי חיפה הסופר פיזית והמאוד לא טכנית ומתוחכמת של דייגו פלורס, אבל איבד גובה מאז שברק בכר הגיע. חיים סילבס זז בין מערכים של שני ושלושה בלמים, אבל משחק בעיקר עם האחרון ופודגוראנו יכול להוות פתרון מושלם לקו הימני. ב-122 משחקי בוגרים בכל המסגרות, השחקן בן ה-23 כבש 9 שערים וזה ממש לא מספיק בשביל שחקן כנף. באיטליה זיהו מוקדם מאוד שהעמדה האידיאלית עבור פודגוראנו היא כמגן-כנף במערך של שלושה בלמים – גם אם הוא לא הסכים עם הקביעה הזו – ובאשדוד הוא יוכל למצוא גלגל הצלה לאור הירידה החדה במעמדו במכבי חיפה.
הפועל פתח תקוה – הייטור
על כל משחק טוב – טעות קריטית. על כל חילוץ כמעט בלתי אפשרי – מיקום שגוי. היכולת הנוכחית של הייטור ובעיקר היציבות שלו, נמצאות כמה קומות מתחת ליומרות של מכבי תל אביב. להפועל פתח תקוה לעומת זאת, הוא יהיה בינגו. עם כל הכבוד לאוראל דגני, איתי רוטמן ומתן גושה, הברזילאי בן ה-25 טוב מהם בהרבה. אחרי שההימור של עומר פרץ על הגנה כל-ישראלית לא ממש עבד (בשל היכולת, לא בגלל תעודות הזהות), הגיע הזמן לשדרג – ועדיף במהרה. השאלה של הייטור מקרית שלום לחצי עונה תשרת את כולם ותאפשר לצהובים לבחון את העסק מחדש בקיץ.
עירוני טבריה – איילסון טבארש
מוחמד אוסמן הוזמן במפתיע לסגל של נבחרת ניגריה לאליפות אפריקה ועירוני טבריה נשארה בלי אחד השחקנים הכי חשובים שלה. בקבוצה שנאבקת בתחתית, תקופה של 3-5 משחקים יכולה להכריע בין הישארות לירידה וטבריה צריכה פיתרון במרכז המגרש. החודשים הראשונים של העונה לימדו שאיילסון לא מספיק טוב לבית"ר ירושלים – בעיקר כשהכדור ברגליים שלו – אבל כמה הופעות לא רעות שלו הבהירו שלקבוצה כמו עירוני טבריה הוא יכול להתאים. בקבוצה שסופגת בצרורות העונה, הוא יוכל להחליף את אוסמן כשהניגרי נעדר, אבל גם לשחק לצדו אחרי שישוב.
עירוני קרית שמונה – ג'יימס אדניי
התחנה הראשונה של אדניי בישראל הייתה עירוני קרית שמונה והוא שיחק בה בהצלחה עד שנפצע. הניגרי התחיל טוב את הקדנציה בהפועל פתח תקוה, אבל ככל שהעונה התקדמה, הוא הלך לאחור בכל הנוגע לדקות משחק. המשמעות: עזיבה בהחלט באה בחשבון. קרית שמונה לא כובשת מספיק וזו אחת הסיבות למיקום הנמוך שלה בטבלה. נכון, היא זקוקה למחליף לסקו בנגורה, אבל היא צריכה גם עוד תזזית, ברק ותכלית בחלק הקדמי כדי לנצח משחקים. זה מה שקאמבק של אדניי ייתן לה.
הפועל ירושלים – יונס מלדה
היסטוריית ההשאלות של שחקנים ממכבי תל אביב להפועל ירושלים בדרך כלל הייתה מוצלחת ועכשיו הגיע הזמן לפרק החדש. הקבוצה מהבירה משוועת (כבר כמה שנים) לחלוץ עם תפוקה ומצפה למצוא אחד שיודע לשחק גם עם הפנים לשער, לזוז לקווים, לייצר לעצמו. פעם מלדה היה כזה, אבל היום קשה לדעת כי אף אחד לא ראה אותו משחק כבר הרבה מאוד זמן. מצד שני, הוא רק בן 26 והוא מתאמן מדי יום באחת הגדולות של ישראל, ליד כמה מהשחקנים הטובים בליגה. כן – זה הימור, כן – אם הוא יצליח, הפועל ירושלים תישאר בליגה.
בני ריינה – לירן רוטמן
נועלת הטבלה צריכה חיזוק כמעט בכל חולייה, והבחירה הראשונה הייתה דור בנימיני שמצטיין בנבחרת הצעירה וזקוק לדקות משחק, אבל הוא נפצע. אלא שבהפועל תל אביב יש עוד שחקן שמחפש צ'אנסים, וכבר עבר דבר או שניים בליגת העל. רוטמן יכול לשחק בכמה עמדות קדמיות ורעב להוכיח, אבל צירוף אפשרי שלו צריך להיות בעיקר מתוך מחשבה על העונה הבאה – בה הוא יהיה בורג מרכזי בניסיון לחזור לליגת העל. כי כרגע ריינה בדרך הבטוחה ללאומית.
מה דעתך על הכתבה?